פנינו לנגב ולגליל

למשנה לראש הממשלה, לחתרן הבלתי נלאה, נמצאה מנטרה חדשה. הגליל והנגב. כל המתנחלים לגליל ולנגב, כל בעיה תיפתר בגליל ובנגב, חזות הכל היא הגליל והנגב. אם נקבל את הדברים כפשוטם, הרי הגליל והנגב הינם חבלי ארץ שוממים אשר כל חפץ יבוא ויתקע שם ארבע יתדות לקול מצהלות בני ישראל הנפעמים. אין שקר פחות משכנע מזה. הגליל והנגב, יהודה ושומרון, השרון והשפלה כבר חולקו בין יתדותיהם של הערבים. יהוד הגליל מתועב בעיני הערבים לא פחות מישוב ירושלים, ערביי הנגב כבר תקעו יתדותיהם בכל פיסת קרקע עם או בלי ברכתו של מנהל מקלקלי ישראל. ערביי ג'לג'וליה וטירה וקלקלילה נושפים בערפם של יהודי השרון. בכל מקום ואתר המלחמה על ארץ ישראל נמשכת, ואין מקום אשר אין עליו ויכוח. כי הערבים יודעים שאין ארץ ישראל נקנית אלא בהתנחלות, והיה לפלשתין גואל. גם את גבעות בר, עשרה קילומטרים מבאר שבע, נאלץ שר השיכון אפי איתם להעלות כגנבים בלילה, בשל זעפם של הערבים אשר כבר תקעו את יתדותיהם בה, ולעזאזל המשפט ומשטרת ישראל. הללו טובים רק כדי להתעלל ביהודים, על הערבים הם לא גיבורים. והדרכים, אלו של הגליל והנגב, הלא הם מלכודות מוות. צומת להבים צומת מג'ד אל כרום, הדרך העולה לערד, דרך נחל עירון. הם אינם שונים מציר כיסופים. בשני צדי הדרכים עולות להם כפורחות ערים של פחונים בניינים ללא רישוי, ללא ביוב, ללא רישות חשמל נאות. ערים שכל תכליתן השתלטות על השטח, לפני היהוד, והכנה לגירושו על יד הטרדה בלתי נלאית, גניבות התפרצויות, חבלה וכיוצא באלו זוטות שאינן מטרידות את היושב במגדלי עזריאלי. גם אם נתעלם מן הסיכלות המדינית והאשליה העצמית שבהן משתבחים אבירי הגליל והנגב, הרי שנזיד הצביעות שבה מנסים להלעיט אותנו כל אותם אבירים מעורר בחילה. רובם לא יוצאים אל מחוץ לטווח עשרים הקילומטר ממגדלי עזריאלי, אלא אם המדובר בנמל התעופה בן-גוריון. משרדיהם של רובם המכריע מצויים בתל אביב רבתי, וככל שיותר קרוב למרכז כך יותר יוקרתי. אין איש מהם המקים את מטהו בבאר שבע או ירוחם, צפת או שלומי. איש מהם לא הציע לפזר את משרדי הממשלה, לא את שלוחותיהם, אלא את המשרדים הראשיים שבהם יושבים אנשי היכולת וההכנסה הגבוהה. לערים ההיקפיות של הארץ. פרס עצמו, אביר הגליל והנגב, מתגורר באופנהיימר 12 תל אביב. לכן לפני שידרשו זאת מיושבי טלמון ודולב, עפרה ופסגות. לעבור לגליל ולנגב, הבה ונראה מעט דוגמא אישית. את התעשייה האוירית לדימונה, את המטכ"ל לבאר שבע, את משרד החוץ לצפת, את מנהל האוכלוסין לטבריה ואת מרכז פרס לשלום במצפה רמון. יהוד הגליל והנגב עומדים בדיוק באותה דרגת חשיבות כמו יהוד יהודה ושומרון. שא-נור כעפולה, עתניאל כמיתר, עפרה כירושלים, ואריאל כתל אביב לערבים זה לא משנה. בכל אשר תדרוך כף רגלו של יהודי, פלשתין הוא ולכן נא להפסיק את ההתחסדות, את האשליות, את הניסיונות הנואלים לפצל את העם ל-אנו והם, ולהתרכז בבניין הארץ כולה, מן הירדן לים. ומי שזה לא מוצא חן בעיניו, שישתה את הים של עזה.