השיטות של שרון להוציא לפועל את "תוכנית ההינתקות" העמידו את מערכות האיזון במדינה במבחן שבו התנגשו הערכים וכללי היסוד הבסיסיים מול המאוויים הפוליטיים של האנשים המאיישים את המערכות הללו. כל הבלמים הממלכתיים שנועדו לעצור תהליכים אנטי דמוקרטיים ואף פליליים קרסו לחלוטין.
שרי הליכוד הבכירים שנאלצו להחליט על דרכם עם בגידתו של שרון בדרכה ונשמתה של מפלגתם התגלו בכל עליבות מנהיגותם כשאיש מהם לא התייצב מול שרון בשלילה מוחלטת של תפניתו. כך גם חובבי הכסאות מהמפד"ל שרק לחץ הרחוב גרם להם לפרוש לא לפני שהעניקו לשרון ולתוכניתו כמה חדשים קריטיים.
מערכת המשפט, היועץ המשפטי לממשלה, המשטרה והתקשורת נותנים גיבוי כמעט בלתי מוגבל לשרון המגשים את מדיניות השמאל הקרובה לליבם. אל ההחלטה השערורייתית של מזוז בפרשת האי היווני וחברות הקש מצטרפת מדיניות עקבית של התעלמות מהחוק כל עוד משרת הדבר את 'דת ההינתקות'. כמעט כל תיקי מח"ש נגד שוטרים עבריינים נגד מתנחלים נסגרים בעקביות, "מעיכת תיקים" כפי שהבטיח מראש שחר איילון לשוטריו לפני העקירה הברוטלית של חוות גלעד.
כעת כנראה מועכים את מה שנותר ממח"ש לאחר שידיעות כי לא תחקור תלונות נגד שוטרים במהלך העקירה לא הוכחשו. כך עוכבו לחקירת סרק בריונית, עם נחיתתם בארץ, חברים במשלחת של יהודים מארה"ב שבאו לתמוך בגוש קטיף. חקירת ההפחדה הסובייטית הזו לוותה בהחרמת דרכונים ובשקרים משטרתיים כגון "האם ידוע לך שגוש קטיף הוא שטח צבאי סגור כעת?".
אין הרבה מתח בציפיה לתוצאות הבג"צ שהוגש נגד חוק הגרוש. קשה למצוא מטורפים שיהמרו על כך שבג"ץ יתרשם מחוקי כבוד האדם וחרותו וזכויות הקניין של 9000 מתנחלים כפי שמנע את גירושם של כמה בני משפחות מחבלים משכם לעזה, וכפי ששמר על בתיהם של ערביי ציר כיסופים המשמשים באופן קבוע כבסיסי יציאה לרוצחים.
כל זה מתאפשר עקב סיוע מוחלט להינתקות מצד כלי התקשורת העיקריים. את גניבת קולות הבוחרים של שרון, התכחשותו להבטחה לציית למשאל הליכוד ופיטורי השרים שלא הצטרפו אליו בבגידתו, ליווה שקט מוחלט, כמו זה של חוק הגרוש והגזל הנושא את השם ההומוריסטי: "פינוי פיצוי". האם גם מסירת ביתו של רבין ליגאל עמיר היתה עוברת בדממה כמו הרשע של עקירת המתנחלים באלימות ומסירת נכסיהם למחבלים?
לא מזמן אמר שרון כי לצה"ל יש יד חפשית בטיפול בקסאמים. כדי לאפשר לשקר הגס הזה להתקיים נחוץ שיתוף פעולה כפוי של צה"ל שלא יכחיש זאת ובכך יקבל עליו את הכשלון לכאורה במתן הפתרון הביטחוני, יחד עם חיפוי תקשורתי מצד הכתבים הצבאיים היודעים את האמת ומתרחקים ממנה. כך גם צועדת התקשורת על בהונותיה בנוגע לברור האמת לגבי פרשיות השחיתות של משפחת שרון וההעסקה השערורייתית של וייסגלס, כשבאותו זמן אינה מהססת לפרסם ידיעות שקריות נגד המתנחלים ללא כל בדיקה.
בני הדור של מלחמת ששת הימים זוכרים את הרדיו המצרי בעברית שנקרא "קול הרעם מקהיר" שבדיותיו היו כה מוגזמות עד כי איבד לחלוטין את אמינותו והפך למקור הבידור המוצלח ביותר של הישראלים. רמת האמינות הנוכחית של התקשורת הישראלית ספוגת הספינים והמניפולציות קרובה למדי לזו המצרית, אך ללא ההיבט הבידורי.
"תוכנית ההינתקות" הפכה להיות אבן בוחן יסודית להתנהגות כל הגורמים בחברה ובמדינה וקיבלה משמעות רחבה בהרבה מגורלם של ישובי חבל עזה והשומרון. זהו קו פרשת מים ערכי בין חיסול הההתישבות ותרבות השקר והשחיתות לבין הנאמנות לאידיאלים הישנים. הנאבקים בהינתקות נושאים באותה הזדמנות גם את דגלי זכויות אדם, החרות וטוהר המידות.
קיומה של תרבות התמיכה העיוורת במשפחת שרון עם קלקול המידות הנלווה אליה, הפכה להיות לבעיה הבוערת של המדינה המכשירה כל שרץ לצורך קידום התוכנית.
בכל מדינה קיים פשע אך רק בסדום הוא לגיטימי. הלגיטימיות של הפשע אצלנו מתורצת בנימוקים מדיניים.
