המונח "רפואה מתגוננת" הפך בשנים האחרונות לשגור בפי הרופאים ובמיוחד בקרב הממסד הרפואי אשר גורם להחדרתו של מונח זה כחלק ממלחמה יזומה נגד מימוש הזכות החוקית לתבוע רופאים ומוסדות רפואיים בגין נזקים שנגרמו עקב טיפול רפואי לקוי.
לקראת הכנתה של רשימה זו סרקתי רשימות,מאמרים ופסקי דין וכן פרוטוקולים של רבי שיח וישיבות בנושא וניסיתי בכנות להבין על מה מדברים כאן? מה פירוש "רפואה מתגוננת"? מה הנזקים הנגרמים על-ידה ומהו היקפה?
מתברר כי למונח רפואה מתגוננת פנים רבות והשימוש במונח זה אינו אחיד. הוגן לומר כי בדרך כלל משתמשים הרופאים והממסד הרפואי במונח זה כדי לתאר מצב בו הרופאים נוקטים בפעולות רפואיות מיותרות ואף מזיקות מתוך רצון להתגונן מפני כל טענה או תביעה אפשרית מצד החולה.
בדרך כלל נטען על-ידי הממסד הרפואי כי מבוצעות בדיקות רבות ויקרות שאין בהן כל צורך רק מפני שהרופא מעוניין שלא יאשימו אותו בדבר וכך למשל מבוצעות בדיקות הדמיה יקרות, ובדיקות הריון בלתי נחוצות רק בשל חשש דחוק ובלתי מבוסס, שמא לחולה בעיה רפואית קשה ונדירה ביותר. בדיקות אלו, כך נטען, מטילות על המערכת עומס כלכלי כבד ופוגעות ברפואה מאחר והן גורמות לבזבוז משאבים הנחוצים לצרכים דוחקים יותר.
טענה נוספת, המועלית לעתים קרובות, נוגעת לביצוע פעולות רפואיות הכרוכות בסיכון מתוך מגמה ברורה להימנע ממצב בו תועלה הטענה מדוע נמנע הרופא מביצוע הפעולה למרות נחיצותה. בדרך כלל נטען לדוגמא, כי כיום לידות רבות מדי מבוצעות בניתוח קיסרי, אשר ברוב המקרים הינו מיותר ומסכן את היולדת.
לעיתים, כך נרמז, סבלו יולדות נזקים של ממש עקב ביצוע ניתוח קיסרי מיותר, בעוד שניתן היה לילדן בלידה טבעית וללא כל חשש. יצויין כי הטענה האחרונה מועלית בחצי פה ולעתים טוענים רופאים כי דווקא היולדות הן המעונינות בניתוחים קיסריים ואילו הם הרופאים פועלים להניאן מכך.
במספר מקרים לא נמנעו הטוענים את טענת הרפואה המתגוננת לנקוב במספרים. כך למשל נטען כי נזקי הרפואה המתגוננת מגיעים ל-800 מליון ש"ח לשנה ויותר. בישראל 17% מהלידות מבוצעות בניתוח קיסרי בעוד שהצורך הממשי קיים רק ב-8% וכך הלאה.
כשבאתי לבדוק את הנתונים גיליתי עובדה מעניינת. איש מאלו שנקבו בנתונים מספריים, לא טרח להפנות אותנו ולו למחקר אחד שבדק את הטענה בצורה רצינית. אם קיים מחקר כזה, ובמידה וקיים יהיה מעניין מאד לבחון אותו. מכל מקום ברשימה ארוכה של מקורות שסקרתי לא עלה בידי למצוא כל ביסוס ממשי לטענות בדבר קיומה של הרפואה המתגוננת, היקפה ועלותה. יתרה מזו דווקא גורם בכיר בניהול תביעות המוגשות נגד רופאים ומוסדות רפואיים הודה כי תופעת הרפואה המתגוננת, אם קיימת, מתקיימת רק בשוליים וכמעט בלתי אפשרי להגדיר את היקפה.
בהיעדר אמות מידה נורמטיביות, לא ניתן בכלל להתחיל לבדוק באופן ממשי האם קיימת רפואה מתגוננת. כאשר רופא טוען שלא ניתן לשלוח כל חולה הסובל ממיגרנה לבדיקת C.T בשל עלות הבדיקות ניתן להסכים לכך, אך כמה זמן צריך חולה להתלונן על כאבי ראש לפני שיישלח לבדיקה שתאשר או תשלול חשד לגידול בראשו? כמה בדיקות "מיותרות" מוצדק לעשות אם התוצאה תהיה גם גילוי של מקרים חמורים? האם ניתן לשקלל רפואה נכונה רק במאזניים כלכליות? אם נאמץ גישה כזו התוצאה עלולה להיות חמורה מאד כלפי קשישים וחולים קשים שאין כל "תועלת כלכלית" להשקיע בטיפול בהם.
העובדה שכלל לא ברור מהי רפואה מתגוננת, מה היקפה ומהם נזקיה, אם בכלל, אין כדי להרתיע רבים ובעלי השפעה בממסד הרפואי להשתמש במונח זה לצורך רקימת מניפולציות המיועדות לקדם אינטרסים מוגדרים מאד של ממסד זה. מדובר בקידום אינטרסים שבינם לבין הצרכים של החולים אין ולא כלום. ברשימות הבאות נסקור את מטרות הממסד הרפואי וכיצד הוא משתמש במיתוס הרפואה המתגוננת לקדם מטרות אלו.
