חלפה למעלה משנה מאז יזם רה"מ שרון את תוכניתו לחורבן גוש קטיף וצפון השומרון, ועד עתה לא זכינו לשמוע הסבר מאיש, כל שכן מהאיש, על מה ולמה עוקרים מפעל חיים ומוסרים אותו לאויב בשעת מלחמה. השמאל כולו, מברק ועד ביילין, מכר את נשמתו לשרון ובלבד שהוא יממש את החורבן וההרס.
מי היה מאמין שבמדינת היהודים, לאחר 57 שנות קיומה, יצהלו יהודים נוכח הכוונה לגרש את אחיהם ואחיותיהם, על טפם ורכושם, מחבלי מולדתם ההיסטוריים. כל ממשלות ישראל וראשי ממשלת ישראל, ובכללם רה"מ המנוח יצחק רבין, רה"מ המנוח מנחם בגין, ורה"מ אריאל שרון ראו בהתיישבות בגוש קטיף ובצפון השומרון התיישבות של קבע ולכן עודדו את ההתיישבות במקום וסייעו לה בכל דרך אפשרית. יש אין סוף מקורות, בדברי הכנסת, בהחלטות ממשלה, במכתבים לתושבי המקום ובמאמרים בעיתונות המרכזית, ולפיהם גוש קטיף, כמו יתר גושי הישובים, יישאר בריבונות ישראל בכל הסדר קבע.
בהיותו שר ביטחון בממשלת האחדות בראשות שמעון פרס, אמר יצחק רבין המנוח את הדברים הבאים: "האמנתי בעבר ואני מאמין גם כיום, שהאזור הזה (גוש קטיף) חייב להיות חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. האמנתי כך לפני 9 שנים, כאשר השתתפתי בחנוכת הבית הראשון בנצר חזני כראש-ממשלה, ואני מאמין כיום כי לאזור הזה, במיוחד בגוש קטיף, יש עתיד התיישבותי, כלכלי וחברתי ותפקיד בטחוני" ("על-המשמר", 27.3.86).
כאשר השר חיים רמון, למשל, אותו אחד שהטיף שנים ל"מורשת רבין" מטיף היום מעל כל במה כי "צריך להוציא את הבנים מעזה" הוא פשוט משקר. אין בנים בעזה, לפחות לא בנים שלנו, כבר למעלה מעשור והמרחק בין גוש קטיף לעזה יותר גדול מהמרחק בין עזה לאשקלון.
כאשר תוכנית "ההינתקות" נולדה, אמר שרון כי מטרתה לסכל תוכניות כמו "מפת הדרכים" או "הבנות ז'נבה". שרון שיקר. בנספחים שצורפו לתוכנית כתוב במפורש כי היא אמצעי לקידום "מפת הדרכים", אף שבפועל כל בר דעת מבין כי היא מטרפדת את ההישג היחיד שהיה ב"מפת הדרכים", ולפיה, לא יעשו כל ויתורים מדיניים עד להפסקה מוחלטת של הטרור.
כאשר שרון עמד במרכז הליכוד והתחייב בריש גלי, כי תוצאות המשאל יחייבו גם אותו, הוא שיקר. הוא התכוון רק למקרה שהתוצאות יראו שיש רוב לתוכנית בקרב המתפקדים.
כאשר שרון חזר מביקורו הקודם אצל הנשיא בוש, כמו גם בביקורו הנוכחי, וטען כי יש התחייבות אמריקנית כי גושי ההתיישבות יישארו בריבונות ישראל בכל הסדר קבע, הוא שיקר וממשיך לשקר. כל מי שיודע אנגלית, וניקה את אוזניו היטב, יודע שאין כל התחייבות כזאת, מלבד אולי ההבטחה שלא לחזור לגבולות 48...
כאשר שרון אמר שהוא מקבל את "פשרת לבני" ערב החלטת הממשלה הראשונה, והוחלט על תוכנית הינתקות מדורגת ("תוכנית ההינתקות המתוקנת") המחולקת לארבעה שלבים ולארבע קבוצות של ישובים, הוא שיקר. היה זה רק כדי להשיג את הרוב הדרוש, יחד עם פיטורי השרים אלון וליברמן. ב-20 לפברואר 2005 קיבלה הממשלה החלטה על עקירת כל הישובים במכה אחת (תוך שלושה שבועות).
כאשר תוכנית ההינתקות שעוגנה בחוק קובעת כי "מטרת התוכנית להוביל מציאות מדינית, ביטחונית, כלכלית ודמוגרפית טובה יותר" אין לך שקר גדול מזה.
מבחינה מדינית, גם למצדדי "הוויתורים הכואבים", לא ניתן יהיה בעתיד לדרוש תמורה מדינית תמורת ויתור על שטחי מולדת, שכן מבחינת הפלשתינים, "האיום" של מדינת ישראל לסגת מאותם שטחים באופן חד-צדדי, הוא למעשה הישג גדול יותר מהסכם דו-צדדי שבו הם לוקחים על עצמם התחייבויות שונות.
מבחינה ביטחונית, מדובר במחדל הביטחוני החמור ביותר מאז מלחמת יום הכיפורים.
ראשי מערכת הביטחון התריעו בפני הסכנות הביטחוניות שביישום התוכנית ואף אחד מהם, ובצדק, לא מוכן לקחת אחריות ולתת גיבוי ביטחוני לתוכנית. הרמטכ"ל התנגד לתוכנית וקבע כי היא בבחינת "רוח גבית לטרור" ויתכן שזה הביא להדחתו מתפקידו. ראש השב"כ התריע בוועדת חוץ וביטחון כי נסיגה מצפון השומרון תביא את איום הקסאמים לכל ערי השרון והצפון. הנציג היחיד שהופיע בוועדות הכנסת כדי ליתן מענה להיבט הביטחוני, היה סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, שהתפתל מאוד בניסיון להתמודד עם הטענות ולבסוף קבע כי השיפור הביטחוני יהיה בכך "שצה"ל לא יצטרך להגן יותר על צירים שהוא נמצא בהם היום..." ואני הקטן, אומר, כי גם אם נצא מציר מעלה אדומים ים-המלח, לא נצטרך להגן עליו בעתיד, ובכלל בקצב הזה לא יהיה על מה להגן.
בהיבט הביטחוני, מדובר על חומר גלם לוועדת חקירה שתקום בעתיד כדי לחקור את אירועי אוקטובר 2005 אולם, אז, כאשר חברי הממשלה הנוכחית יפסלו מלכהן אי פעם בתפקיד ציבורי, יהיה זה מאוחר מדי לעצור את האסון. כמו ב"אוסלו".
ולכל אחינו ואחיותינו, שאינם יודעים על מה כל המהומה ושואלים את שאלת "התם" או ליתר דיוק "שאינו יודע לשאול": "מה יש לנו לחפש בעזה?" אני מציע לכם לא ללכת לעזה כדי לחפש תשובה לשאלה, שכן קצת מסוכן שם, במקום זאת אני מציע לכם ביקור בגוש קטיף.
בואו לראות במו עיניכם כיצד חלוצי ההתיישבות במקום הפכו מקום שומם שהפלשתינים קראו לו "האזור המקולל", לגן עדן עלי אדמות. בואו לחזות במפעלים, במשקים, בחממות, בחוף הים היפה בארץ ובישובים המטופחים, שם מתגוררים שלושה דורות של התיישבות חלוצית במקום. בואו לבקר גם בבית הקברות של גוש קטיף, שם נקברו הגיבורים שעמדו בחירוף נפש ושבזכותם יכולתם לישון בשקט באשקלון, או בחדרה ללא חשש מהקסאמים, שבקרוב אצלכם, לצערי.
