שר האוצר שוקל להעניק למתנחלים שיפונו גם קרקעות וגם פיצויים ואין פוצה פה. היינו מצפים כי לוחמי הצדק החלוקתי ישנסו מותניים ויקראו לעברו "חדל" אך אין קול ואין עונה. ולמה אני שואל? האם עקרון הצדק החלוקתי סובל את ההקצאה העודפת למפוני גוש קטיף? הרי מפוני הגוש מקבלים כבר פיצויים ואפילו יש אומרים כבר מוגדלים? נדמה כי לא בחינה כלכלית היא אלא בחינה פוליטית של קבוצות כוח בעלות אינטרס הפועלות במסגרת של מערכת כללי משחק המתמרצת התנהגות כוחנית ואשר נבחריה מובלים ומובילים התנהגות זאת. ולא, זה לא בגלל הינתקות אם חשבתם לטעון. זו פשוט הנורמה החלוקתית. אם תרצו מלבישים עליה את מחלפותיה של ההינתקות. על רקע האנדרלמוסיה בכללי המשחק אין פלא שהיא מתאימה.
שר האוצר בנימין נתניהו בוחן את האפשרות להגדיל את חבילת הפיצויים למפוני גוש קטיף באמצעות הענקת מגרשים חינם לכל אחת ממשפחות המתנחלים, ובלבד שמדובר בקרקעות השייכות למנהל מקרקעי ישראל ולא לקרן הקיימת. לא אתייחס להפרדה האסטרטגית שעושה בנימין נתניהו בין קק"ל למנהל תוך איתות כי חלק מהאדמות יש להשאיר לערך היהודי וחלק אחר לערך דמוקרטי. בהקשר הדמוקרטי לא התייחס לכך כי במהלך מחטפי מקצה נתניהו מהחלק הדמוקרטי לטובת החלק היהודי. זה מעניין אך לא זו כוונתי במאמר זה.
כוונתי להתחקות אחר שני כללי משחק המתמרצים את התנהגותו של נתניהו. והמדובר מועצת מקרקעי ישראל ובעקרון הצדק החלוקתי. לצורך כך אנסה למצוא מקבילות בפרשת הקצאת הקרקעות לקיבוצים ולמושבים - בג"צ הידוע כבג"צ הקרקעות.
מועצת מקרקעי ישראל הינה הגוף הקובע את מדיניות הקצאת הקרקעות בישראל. סביר להניח כי רצונו של נתניהו יתקבל באוזניים קשובות בין חברי מועצת מקרקעי ישראל. על מועצה זו אמר בג"צ בפסק הדין הידוע בעניין קרקעות הקיבוצים והמושבים בשנת 2002 (בג"צ 244/00 עמותת שיח חדש ואח' נ. מינהל מקרקעי ישראל ואח) כי "נראה לנו, כי מועצת מקרקעי ישראל היא הגוף המתאים לקבוע את הוראות המעבר הכלליות במקרה שלפנינו, וכי המינהל יישם הוראות אלה על העסקאות השונות, על-פי הנסיבות הנוגעות לכל אחת מהן...". זאת למרות שנטען לגבי המועצה כי היא נעדרת שיקוף רחב וחבריה נמנים על מגזר צר הכולל בעיקר את תנועת ההתיישבות.
לגבי עקרון הצדק החלוקתי. מהו צדק חלוקתי? זאת לא ממש נדע. זאת גם לא הגדיר לנו בג"צ בפסק הדין המפורסם של הקיבוצים. בג"צ כן הדגיש את חשיבות המקרקעין בישראל "יש למקרקעין חשיבות גדולה במיוחד במדינה כמו ישראל, אשר גבולותיה צרים, צפיפות האוכלוסייה בה גדולה... יש לדאוג לעתודות קרקע מספיקות לצרכים השונים בעתיד: הן שטחים לבניה, לחקלאות, לתעשיה ולתעסוקה אחרת, והן שטחים פתוחים.... לרבות שמירה על איכות הסביבה, הכל בהתאם לתכניות בניין עיר קיימות וצפויות. נדרשת גם מודעות לצורך בפיזור האוכלוסייה. נדרשת מדיניות קרקעית שקולה ומאוזנת הלוקחת בחשבון את כל השיקולים האלה... ".
אז אם מועצת מקרקעי ישראל הינה הגוף המתאים והצדק החלוקתי לא ממש מוגדר אז מה הפלא שכל דכפין ייתי וייקח. וכל דצריך ייתי ויטרח. ואם בחריזה עסקינן השיטה במצבים כגון דא אחת היא - המחטף.
_______________________
הכותב הינו מרצה למשפט ומדיניות ציבורית.
