איש לא מתחיל את יום העבודה שלו במחשבה שהוא עומד להיפגע, ולמעשה גם לא עם המחשבה שהוא עלול להצטרף לרשימה הארוכה מאוד של ישראלים שנפגעו תוך כדי עבודתם - אבל בכל שנה מתרחשות בישראל עשרות אלפי תאונות תוך כדי עבודה. בחלק גדול מאוד מהמקרים מתלווה לפגיעה הפיזית והנפשית גם פגיעה כלכלית - שאותה ניתן לפתור באמצעות תביעת פיצויים מתאימה. את מי תובעים? מה נדרש להוכיח כדי לקבל פיצוי? ועל מה חשוב להקפיד כשמגישים תביעה בעקבות תאונת עבודה? בכתבה זו תמצאו תשובות ומידע רלוונטי נוסף.

תשלומי הביטוח הלאומי

הגוף הראשון שאותו ניתן לתבוע בגין תאונת עבודה הוא המוסד לביטוח לאומי. חשוב להדגיש, כי גם אם רשלנות של העובד הובילה לתאונה, עדיין הוא זכאי לסיוע כספי מהביטוח הלאומי, אבל מצד שני ישנם לא מעט מקרים שבהם המוסד לא ממהר להכיר בתאונות עבודה, ובפרט לא כשעל הפרק תביעה לקצבת נכות. בכל מקרה, בשלב הראשון מי שלא יכול לעבוד כרגיל עקב תאונה, זכאי לקבל דמי פגיעה במשך שלושה חודשים. גובה דמי הפגיעה מחושב על בסיס ההכנסה של העובד בשלושת החודשים שלפני התאונה - הזכאות היא ל-75% מההכנסות, עד לתקרה של כ-1,100 שקלים לכל יום שבו לא ניתן לעבוד. אם גם לאחר שלושה חודשים עדיין ישנה פגיעה בכושר העבודה, ניתן להגיש תביעה לקבלת קצבת נכות. לצורך זה ייקבעו אחוזי נכות. אם הנכות היא זמנית, וישנם לפחות 9% נכות, תשולם לעובד שנפגע קצבה חודשית. אם הנכות היא לצמיתות, ישנה הבחנה בין מי שקיבל 20% נכות ומעלה, כשבמצב כזה הזכאות היא לקצבה חודשית קבועה, לבין למי שקיבל 9%-19.99% והוא זכאי למענק חד-פעמי. בכל מקרה החישוב מבוסס על גיל העובד, ההכנסה שלו לפני התאונה ושיעור הנכות.

תשלומים מחברת ביטוח

הגוף השני שממנו ניתן לתבוע פיצוי עקב תאונת עבודה הוא חברת ביטוח שבה יש לעובד ביטוח אובדן כושר עבודה (בין אם ביטוח שרכש עבורו המעסיק, כולל במסגרת קרן הפנסיה, ובין אם ביטוח פרטי). במקרים אלה תחושב מידת הפגיעה בכושר העבודה, שיכולה להיות חלקית או מלאה, והעובד שנפגע יקבל קצבה חודשית שמשקללת את ההכנסות לפני התאונה ואת שיעור אובדן כושר העבודה. בהקשר זה חשוב לציין, כי ישנם מספר סוגים של פוליסות המכסות מקרים של אובדן היכולת להתפרנס. כך למשל חלק מהן ישלמו פיצוי רק אם העובד לא יכול לעבוד בשום עבודה שהיא, ואחרות יפצו אותו גם אם הוא יכול לעבוד אבל לא בתחום שבו עסק עד התאונה. תשלום הקצבה נמשך כל עוד העובד לא יכול לחזור ולהתפרנס ללא מגבלה, עד למועד שהוגדר בפוליסה כתום תקופת הביטוח (בכל מקרה הגעה לגיל הפרישה מעבודה מובילה להפסקת תשלומים אלה, וכך גם אם האדם חלילה מת).

תביעה כנגד המעסיק

את התביעות נגד המוסד לביטוח לאומי ולצורך הפעלת ביטוח אובדן כושר עבודה ניתן להגיש בלי קשר לשאלת האחריות לתאונה. במקרים שבהם התאונה נגרמה עקב רשלנות של המעסיק, ניתן לתבוע אותו (וליתר דיוק את חברת הביטוח שלו) בגין אותה רשלנות. באופן טבעי מדובר בתביעות מורכבות שכן בנוסף לצורך להוכיח את הזיקה בין התאונה לבין הפגיעה והנזקים הפיזיים והנפשיים, נדרשת גם הוכחת האחריות והרשלנות של המעסיק.

תביעות בגין פגיעה בתאונת עבודה - דגשים חשובים

גם המוסד לביטוח לאומי וגם חברות הביטוח לא ממהרות לשלם קצבאות חודשיות. על-מנת לקבל את אותם סכומי כסף שמן הסתם חיוניים לעובד שנפגע, נדרשת הכרה באירוע כ"תאונת עבודה". בנוסף, יש להוכיח שהנזק ובפרט חוסר היכולת לעבוד אכן נובעים מאותו אירוע, כלומר שיש קשר סיבתי מובהק בין התאונה לבין הנכות. בהתאם מומלץ בחום להסתייע בשירותיו של עורך-דין סאמי אבו ורדה בעל ניסיון רב בתחום תאונות העבודה. המלצה חשובה נוספת היא לשמור על כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים באופן מסודר, כך שאפשר יהיה להשתמש בכולם לצורך הגשת התביעות. עוד כדאי לדעת שגם תאונות בדרך אל מקום העבודה וממנו עשויות להיות מוכרות כתאונות עבודה, וזאת בתנאי שהעובד לא סטה מהדרך.