|
פרטי האירוע המערער תבע מהמשיבים סכומי כסף, שאלה התחייבו, לטענתו, לשלם לו בשני מסמכים. המערער, שהוא בעל מכליות להובלת חלב, התקשר בהסכם להובלת חלב עם המשיב 1, שניהל משק חלב עם אשתו ועם בנו (המשיבים 2 ו- 3). לאחר שהמערער חשד בנכונות רישומיו של המשיב 1, הוא הופיע במפתיע בבית המשיבים, ולאחר הטחת האשמות ותוך איומים בנקיטת הליכים מבישים, החתים את המשיב 1 על התחייבות לשלם למערער סכום כסף מסוים. למחרת היום הופיעו המשיבים 2 ו- 3 במשרדו של עורך דינו של המערער כדי להוכיח שאין בסיס להאשמות, אך עורך הדין החתימם על ההסכם לשלם סכום מסוים למערער. שלחו המשיבים למערער הודעת ביטול ההתחייבות וההסכם. בית המשפט המחוזי פסק, שההתחייבות וההסכם הושגו עקב כפייה, עושק ומצג שווא, ולפיכך הודעת הביטול נעשתה כדין. מכאן הערעור. טענות המשיבים ההסכם וההתחייבות הושגו באמצעים פסולים, ע"י הטעיה, כפיה ועושק. החלטת בית משפט השופטת שטרסברג-כהן - יסודותיה של עילת הביטול ע"פ סעיף 17(א) לחוק הם: התקשרות חוזית, קיומה של כפייה וקשר סיבתי בין הכפייה לבין ההתקשרות. הכפייה איננה צריכה להיות יסודית ואיננה חייבת להיות הסיבה המכרעת או הבלעדית להתקשרות, והיא נבחנת במבחן סובייקטיבי, לאמור, על הכפייה להשפיע על רצונו של המתקשר בהטילה בו חששות ופחד. בענייננו, מדובר ביצירת חוב ע"י ההתחייבות שנעשתה בכפייה. במצב כזה, אליבא דכל הדעות, יש בכפייה כדי לתת בידי מי שכפו עליו עד שיאמר רוצה אני, זכות לביטול התחייבותו הכפויה. בענייננו נחתמה ההתחייבות תוך כפייה. האזהרה בפנייה למשטרה נעשתה שלא בתום לב, הדרוש הן לגבי עצם קיום הזכות (שקיומה לא הוכח) והן לגבי אמצעי הגשמתה של הזכות, לפיכך ביטול ההתחייבות נעשה כדין. איום בנקיטת הליכים פליליים, המופנה לקרוביו של החשוד, מהווה לחץ, שיש בו כדי לפסול התחייבותו של הקרוב. בטרם יכיר בית משפט באפשרות ביטול חד צדדי של התחייבות מכוח סעיף 18 לחוק, עליו להשתכנע, כי המצוקה והחולשה הגופנית או השכלית או חוסר הניסיון היו כבדי משקל והסיתו את שיקול דעתו של העשוק סטייה של ממש מנתיבו הנכון. השופטת בן-פורת - מוסיפה הבהרה בסוגיית הכפייה: אם הופעל לחץ על החייב עצמו, מתייחסים לכך בפחות חומרה, ואילו אם הופעל הלחץ על קרובו או על שוחר טובתו של החייב, מתייחסים לדבר ביתר חומרה. הערעור נדחה ולכך מסכים גם השופט בך. [ערך: שגיא בנתאי]
|
