|
פרטי האירוע חברת "קשת" לניקוי יבש בע"מ, כללה בחוזה אחיד שיש לה עם לקוחותיה, תנאי המגביל את אחריותה במקרה של אובדן או היזק. משהתנגדה המועצה הישראלית לצרכנות ויושבת ראש הרשות המרכזית לצרכנות להכללת התנאי בחוזה, אף לאחר תיקונו, קיבלה המועצה להגבלים עסקיים מכוח סעיף 2 לחוק החוזים האחידים, את התנגדותן וסירבה לאשר את החוזה. על כן מוגש הערעור. השופט י' כהן - לפי סעיף 6 של החוק, כשהמועצה באה להחליט על כשרות תנאי מגביל, עליה לשקול "אם יש בו - בשים לב לכלל תנאי החוזה ולכל הנסיבות האחרות - משום קיפוח הלקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העשוי להביא לידי קיפוח הלקוחות". מבחנים אלה נקבעו גם בסעיף 14 של החוק, שבו מדובר בסמכות בית משפט לפסול תנאי מגביל בהליך בין ספק ולקוח. לפי האמור בסעיפים 6 ו- 14 יש לדון במבחן של קיפוח הלקוחות או יתרון בלתי הוגן לספק בשים לב לכלל תנאי החוזה ולכל הנסיבות האחרות. המבחן בכללותו הוא כללי וסתמי למדי ומשאיר מקום נרחב לשיקול דעת למועצה או לבית המשפט. נראה לי שבהתחשב עם המבחנים כפי שנקבעו בחוק, כשהמחוקק בחר שלא לקבוע קריטריונים מפורטים אלא הסתפק במבחנים אשר כפי שנאמר לעיל משאירים מקום לשיקול נרחב של הגוף השיפוטי הדן בעניין, אין לקבוע הגדרות מדוייקות או רשימה מפורטת של מקרים שבהם יפעיל בית המשפט את סמכותו לפסול תנאי מגביל או שלא לאשר תנאי מגביל בחוזה. אין לדעתי ללמוד שמן הראוי לפרש על דרך הצמצום את ההוראה בדבר פסילת תנאי מגביל על-פי החוק הנ"ל כאשר מדובר בנזק כלכלי ולא בפגיעה בגופו של אדם. דעתי, שהתנאי המגביל בסעיף 6 הוא תנאי המקפח את הלקוחות וגם נותן יתרון בלתי הוגן לספק. תנאי זה פוטר את המערערת מאחריות, מעבר לגבול הקבוע בו, עבור כל נזק שנגרם ללקוחות כתוצאה מרשלנות שלה או של עובדיה ואף כתוצאה ממעשה זדוני. התיקון בתנאי המגביל שאותו הציעה המערערת בשלב הערעור, כאמור לעיל, אינו מפחית במידה משמעותית מקיפוח הלקוחות הקיים בתנאי זה. במקרה דנא מדובר על שירות הניתן לציבור לקוחות נרחב המכיל שכבות אוכלוסייה רבות ומגוונות, ביניהן רבים מפשוטי העם שלא תמיד הסבר שינתן להם ע"י עובדי המערערת, שבוודאי יהיה שונה ממקרה למקרה, או הנאמר במודעות המוצגות בעסקי המערערת, יוכל לחדור להבנתם ולהבהיר להם, שאם לא יעשו ביטוח מיוחד הם יקבלו רק חלק קטן מהנזק שיגרם להם, גם באותם מקרים שאובדן חפציהם יהא כולו באשמת המערערת. השופט שמגר - אין חולק כי המדובר בחוזה אחיד ובתנאי מגביל כמשמעותם בחוק החוזים האחידים (סעיף 1), ומכאן כי המועצה הנ"ל בחנה את התנאי לפי הקווים המנחים המובאים בסעיף 6 לחוק החוזים האחידים, היינו: "בבואה להחליט בדבר כשרותו של תנאי מגביל תשקול המועצה אם יש בו - בשים לב לכלל תנאי החוזה ולכל הנסיבות האחרות - משום קיפוח הלקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העשוי להביא לידי קיפוח הלקוחות". אמות מידה אלה זהות למבחנים על-פיהם פועל בית המשפט לפי האמור בסעיף 14 לחוק החוזים האחידים. התנאי המגביל בו אנו דנים כאן חופף במידה רבה את זה המפורט בסעיף 15(1) לחוק. הווה אומר, המדובר בתנאי השולל או מגביל אחריותו של הספק כלפי הלקוח, כפי שהיתה קיימת אילולא אותו תנאי. השאלה הניצבת בפנינו היא, איפוא, אם יש בתנאי משום קיפוח הלקוחות או משום הקנית יתרון בלתי הוגן לספק העלול להביא לידי קיפוח הלקוחות. אין מניעה לבחינתה של תניה בחוזה אחיד על-פי האמור בסעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי), וכידוע שימשה גם "תקנת הציבור" כעילה לביטול תניות בחוזה אחיד עוד בטרם הוחק החוק מתשכ"ד. דא עקא, שהעילה המעוגנת ב"תקנת הציבור" פורשה לאחרונה באופן מצמצם ככל שהדבר מתייחס לחוזה רגיל, חרף העובדה שמצאה ביטויה המחדש בסעיף 30 לחוק הנ"ל מתשל"ג. לכך יש כמובן גם השלכה על יישומו של המבחן הנ"ל לחוזים אחידים. סעיפים 6 ו- 14 עניינם קיפוח הלקוחות או יתרון בלתי הוגן העשוי להביא לידי קיפוח. לדעתי יש לאבחן בין נסיבות הרקע המעשיות או המוחשיות להיווצרותן של קיפוח בעריכת חוזים אחידים במציאות כלכלית נתונה, לבין ההפשטה המושגית של אמות המידה על-פיהן בוחן בית המשפט או המועצה את התניות שאת ביטולן ביקש המחוקק לאפשר. התחום אשר במסגרתו נדרשת הפעלת חוק החוזים האחידים בראש וראשונה ואף ברוב המכריע של המקרים, הוא אכן כלכלי. אולם אמות המידה המיושמות לצורך הכרעה בטיב התנאים המגבילים הן מוסריות או חברתיות או שתיהן גם יחד. הגינותו או חוסר הגינותו של תנאי פלוני אינה נבחנת על-פי כלליה של תורה כלכלית בלתי מזוהה זו או אחרת, תוך בחירה בין השיטות הכלכליות החלופיות והמגוונות, אלא על-פי התפיסות המוסריות והחברתיות הנוהגות בחברה חופשית בעלת משטר חוקתי וחברתי כגון זה שלנו. יש קרבה בין האמור בסעיף 30 סיפא לחוק החוזים (חלק כללי), לבין האמור בסעיפים 6 ו- 14 לחוק החוזים האחידים, ואין כל סיבה לסברה כי אינם יכולים לחפוף לעולם. בכל מקרה יש לבחון, כאמור בהוראת החוק הנ"ל, את כלל תנאי החוזה וכל הנסיבות האחרות ועל כן יתנו המועצה או בית המשפט, למשל, את דעתם לשאלה אם חוזה בתחום יחסי ממון מכיל בהוראותיו האחרות תנאים המאזנים את ההגבלה שבתניה שנמסרה לביקורתם. בית המשפט ייתן, למשל, דעתו למחיר ולתנאי המימון ותנאי המגביל הקובע פטור מקביעת מועד אספקה ייבחן, לאור העובדה כי בשל וויתור על מועד אספקה הפחית ספק את המחיר באופן מהותי או יצר תנאי מימון נוחים במיוחד. חוק החוזים האחידים לא התכוון לבטל את חופש כריתת החוזים מכל וכל. כל שביקש להשיג הוא החזרתו על כנו של איזון הכוחות שהופר בחברה הצרכנית המודרנית. הערעור נדחה ולמסקנה זו הגיע גם הנשיא לנדוי. נכתב על ידי שגיא בנתאי |
