|
פרטי האירוע הערעור נסב על מינוי כונס נכסים קבוע על נכסי המערערים באתר בנייה שבו עסקו בבניית בית דירות, על מנת להשלים את בניית הבית במקומם ולמסור את הדירות לרוכשיהן. השופט ברנזון - אפילו תאמר שתובענה כזאת, שבה מבוקש מינוי כונס נכסים כסעד עיקרי בקשר לחוזה למכירת מקרקעין, אינה כלולה בתקנה 312, עדיין אין זאת אומרת שאי אפשר להגישה ע"פ המרצת פתיחה. "חוג העניינים היכולים להתברר על דרך המרצה אינו סגור......במרוצת הזמן יתווספו בוודאי עניינים אחרים של שימוש בהמרצה כהמרצת פתיחה, שאינם כתובים היום בתקנות". במקרה שלפנינו, כבר ראינו כי הדרך הנאותה לבירור השאלות המהותיות שבמחלוקת היא הדרך של המרצת פתיחה, ועניין המינוי של כונס נכסים בקשר לכך אינו אלא פועל יוצא מזה. לעניין התובענה למינוי כונס נכסים כסעד יחיד, בית המשפט ישתמש בסמכותו למנות מקבל נכסים רק בשלושת המקרים הבאים: - כדי לשמור על הרכוש, נשוא המחלוקת, בזמן שקיים סכסוך התלוי ועומד לפני בית המשפט;
- לשמור על רכוש הנתון בסכנת השמדה ע"י אנשים (מסוימים);
- לשם ביצוע פסקי דין במקרים ידועים.
מטרת מינוי מקבל נכסים היא הבטחת רכוש לזכותם של הזכאים לו. מקבל נכסים ימונה בדרך כלל: כדי לאפשר לאנשים המחזיקים זכויות ברכוש להנות מזכויות אלה. צו יכול להנתן גם כאשר המינוי הכרחי כדי לאפשר למבקש להשיג את זכויותיו. מינוי מקבל נכסים הינו תרופה שביושר. כתרופה שביושר לבית המשפט או לשופט שיקול דעת מלא באשר לנתינתה או לאי נתינתה. שיקול דעת זה אין להשתמש בו אלא בזהירות ותוך ראיית כל הנסיבות החשובות לעניין....". אינני רואה מדוע לא יחולו גם על מקרה כמו זה לפנינו, שהעיקר בו - שהמשיבים מבקשים לממש את זכויותיהם בדירות שרכשו, ובלי מינוי אדם מטעם בית המשפט, אשר ישלים את בנייתן, אינם יכולים להנות מהן. חוק התרופות הרחיב את סוגי התרופות והסעדים שניתן להעניקם על-פיו בקשר לאכיפת חוזה ואת היקפם. המונח "אכיפה", כפי שהוא מוגדר בסעיף 1 לחוק, טומן בחובו אפשרויות חדשות ופותח אופקים חדשים שלא ידענום עד כה. "אכיפה" כוללת לא רק צו לסילוק חיוב כספי או צו עשה אחר או צו לא תעשה (שגם הוא בבחינת חידוש), אלא גם - וכאן החידוש העיקרי - "צו לתיקון תוצאות ההפרה ולסילוקן". זוהי צורה לגמרי חדשה של אכיפת חוזה, והיא פותחת אפשרויות רבות להשלמת ולהרחבת הצורות הרגילות של צווי ביצוע בעין. לפי הפתיחה של סעיף 3 לחוק התרופות, הכלל הוא ש"הנפגע זכאי לאכיפה". ואם עוד לפני היותו של חוק זה נהגנו לפי הכלל שצו לביצוע בעין של חוזה למכירת מקרקעין ניתן כדבר שבשגרה, לא כל שכן בדירה שנרכשה למגורי משפחת הקונה, הרי שכיום אחרי חוק התרופות נעשה הדבר הזה נחלת הכלל. בכל מקרה - מלבד באלה המנויים בסיפא של סעיף 3 - ייאכף כל חוזה על-פי תביעת הנפגע כדבר מובן מאליו. זהו כיום הסעד הראשוני והעיקרי בכל מקרה של הפרת חוזה, והוא יינתן אלא אם האכיפה הישירה נמנעת על-פי אחד מארבעת הסייגים שבהמשכו של סעיף 3. לעניין אכיפת ביצוע חוזה בניה ע"י כונס כשליח של בית המשפט. הסייג הרלוונטי לענייננו הוא, כי אין לאכוף את החוזה אם "ביצוע צו האכיפה דורש מידה בלתי סבירה של פיקוח מטעם בית המשפט או לישכת ההוצאה לפועל". התנאים למתן צו ביצוע בעין של חוזה בניה הם אלה: - פיצויים לא יפצו את התובע במידה מספקת;
- הנתבע מחזיק בקרקע שעליה צריכה להתבצע העבודה.
המשיבים לא ביקשו מפורשות ביצוע בעין של החוזים שלהם עם המערערים, והסתפקו בבקשת מינוי כונס נכסים לשם השלמת הבנייה. אבל, האם אין הדבר הראשון כלול בבקשה השניה ומשתמע ממנה? מכל מקום, מאחר ובפועל נתקיימו כאן התנאים הדרושים לאכיפת החוזים, וכחלק מהאכיפה "לתיקון תוצאות ההפרה או לסילוקן" דרוש מינוי כונס נכסים, חושבני שהמינוי שנעשה ע"י השופט המלומד היה במקומו ואל לנו להתערב בזה. הערעור נדחה, ולמסקנה זו מגיעים גם השופטים ויתקין ו- בייסקי. נכתב על ידי שגיא בנתאי |
