נאומו המלא של ראש הממשלה הפלשתיני, אחמד קריע (אבו עלא) בפני המעוצה המחוקקת ברמאללה. בישיבת המווצה מסר אבו עלא דוח רבע שנתי אודות פעילות הממשלה מיום הקמתה.
הקמת הגדר: עלול הדבר למנוע הקמת מדינה פלשתינית
"הממשלה הפלשתינית הציבה את המאבק בגדר הסיפוח בראש סדר העדיפויות מתוך ידיעה כי להמשך בנייתה תהיינה תוצאות חמורות מאד בכל הקשור לבעיה הפלשתינית... מדובר בשוד הקרקעות הפלשתיניות הגדול ביותר. אם תושלם בנית הגדר ולמוטט את הסיכויים להשיג פיתרון קבע...".
"במסגרת המאבק בגדר ובהתנחלויות ייחסה הממשלה הפלשתינית חשיבות מיוחדת למאבק נגד התוכניות הישראליות שמטרתן לבודד את ירושלים ולייהדה... הוקמה ועדת שרים מיוחדת כדי לעקוב אחר ענייני ירושלים, הוסיף.
על הנסיגה מעזה: כל תוכנית תיעשה בשיתוף עם הצד הפלשתיני
"עקרונית, אנו מברכים על נסיגה ישראלית מכל גרגר עפר של אדמה פלשתינית וזו העמדה לגבי הנסיגה מעזה, אולם כדי שיהיה לה ערך ממשי יש לחדש את תהליך השלום ולהשלים צעד זה בנסיגה ישראלית מלאה מהגדה המערבית... כמו כן, יש להעביר את המתנחלים שייצאו מעזה לתוך ישראל. בנוסף, על ישראל לסגת מהמעברים ומהגבולות הבינ"ל ובפרט מהגבול עם מצרים ולהסיר את המצור הימי מעל חופי עזה. יש להעביר את השליטה לרשות הפלשתינית בצורה מסודרת ובנוכחות כוח משקיפים בינ"ל... צעד זה לא יהיה תחליף ל'מפת הדרכים' או להשקפתו של בוש בנושא המדינה הפלשתינית.
ישראל לא תקבל שום תמורה עבור צעד חד צדדי זה, כמו למשל, העברת המתנחלים מעזה להתנחלויות בגדה המערבית, מתן לגיטימיות להתנחלויות בגדה המערבית, התייחסות סלחנית לגדר ההפרדה הגזענית או כל פגיעה בזכויות הפלשתיניות שהוכרו בזירה הבינ"ל ובפרט בסוגיות ירושלים והפליטים...
אנו מזהירים את ממשלת ישראל והגורמים הבינ"ל כי כל תוכנית, הצעה או פתרון שלא יהיו בשיתוף עם הצד הפלשתיני לא יחייבו את הפלשתינים.
אנו יודעים שכל הנתונים סביבנו אינם מצביעים על כך שממשלת ישראל רצינית או רוצה באמת לשים קץ לעימות או למעגל האלימות. יתר על כן, אנו חשים כי דרוש נס כדי שהתוכנית המעורפלת של ממשלת ישראל תוביל אותנו לדרך של מו"מ ולתהליך שלום.
עם זאת, כדי למנוע שפיכות דמים וכדי להפסיק את ההרס לא נסגור את הדלת בפני כל שביב של תקווה שיוכל לסייע להגשים זאת. הצעת הנסיגה מעזה מהווה הזדמנות ועל כולנו לשתף פעולה כדי לנצלה בתבונה ובאומץ... כך שתהיה צעד בדרך להגשמת הזכויות הלאומיות הלגיטימיות שהוכרו בזירה הבינ"ל. צעד זה עלול גם להיות מלכודת לכן כולנו צריכים לשים לב ולשתף פעולה כדי שלא ניפול לתוכה...
הקמנו ועדת שרים מיוחדת כדי לעקוב אחר התוכנית הישראלית בנושא עזה באופן יומיומי ונפעל להקים לצידה ועדה לאומית... "
תנאי השלום של הפלשתינים: לא ניכנע לשימוש בכוח ולתכתיבים
"איננו מתנגדים למגעים ולמפגשים עם ראש ממשלת ישראל או יתר המשלחות למו"מ, אך רצינו שתהיה הכנה טובה לכך באמצעות פגישות מקדימות שמטרתן להבטיח שהמגעים יישארו במסגרת של מקור הסמכות של תהליך השלום, החלטות האו"ם, הסכמים חתומים ו"מפת הדרכים" בדרך לסיום הכיבוש... לא ניכנע לשימוש בכוח, לתכתיבים ולקביעת עובדות בשטח. השלום לא ייכון אלא על בסיס של נסיגה ישראלית מכל השטחים שנכבשו ב-1967 כולל ירושלים, הקמת מדינה פלשתינית ובירתה ירושלים לצד מדינת ישראל ופתרון בעיית הפליטים על סמך החלטה 194.
במישור אחר, הממשלה הפלשתינית לא הפסיקה את מגעיה עם גורמים ומפלגות בישראל והתירה לערוך מספר מפגשים בדרגים שונים ובמקומות שונים, כדי לחזק את אופציית השלום וכדי לבנות יחסים טובים יותר עם הגורמים הישראלים שמאמינים בשלום. הממשלה הפלשתינית תקדם בברכה כל מאמץ, פעילות או דיאלוג של אישים לא רשמיים ומוסדות אזרחיים משני הצדדים ובפרט גורמים במחנה השלום, בתנאי שיהיו מחויבים לתוכנית של אש"פ ולהחלטות האו"ם... "
האנרכיה ברש"פ: הדיאלוג יימשך כדי לייצב את הזירה הפנימית
"הממשלה הפלשתינית תמשיך בדיאלוג כדי לייצב את הזירה הפנימית ולגייס כל מאמץ להתמודד מול מצב של אנרכיה, העדר ביטחון וחולשה של שלטון החוק והסדר הציבורי. מצב זה הפך לסכנה חמורה שמאיימת על המפעל הלאומי מיסודו.
ההיסוס להתמודד עם האנרכיה חמור יותר מפגיעת האנרכיה בחוק ועלול להוביל לקריסת הרשות הלאומית (הפלשתינית). הוא פוגם באמינות של מקורות הסמכות הלאומיים ופותח דרך לתבוסה בזירה הפנימית.
אסור לערבב בין המאבק נגד הכיבוש לבין האנרכיה הביטחונית. אסור להסכים לטענה כי ההתמודדות נגד תופעות של אנרכיה ואובדן שליטה ביטחונית תוביל למלחמת אזרחים. הגיעה העת לפעול בכל כוחנו להרחיק את עמנו ממצב של כניעה לאופציה הרעה של חיבור בין התנגדות לגיטימית לכיבוש לבין אנרכיה של נשיאת נשק והשימוש בו.
האחריות לשים קץ לתופעה זו מוטלת עלינו כשלטון לאומי... נקטנו מספר צעדים בדרך לארגון מחדש של מנגנוני הביטחון... אבל התוצאות מוגבלות מאד וזאת עקב סיבות אובייקטיביות וסובייקטיביות שקשורות באובדן שליטה ובסכסוכים בין המנגנונים לבין ראשיהם... הממשלה (הפלשתינית) נחושה להגשים ביטחון, שלטון החוק, סדר ציבורי ושמירה על זכויות התושבים.
לפיכך, השלמת הרפורמה הביטחונית ופיתוח מנגנוני הביטחון הפלשתיניים הם הסוגיות הבולטות ביותר שיש לטפל בהן מיד ובאופן מכריע, כדי לאפשר למנגנונים אלה למלא את תפקידם ולהשיג ביטחון וסדר ציבורי, לחזק את הרשות השופטת, להבטיח את שלטון החוק ולהפסיק את האנרכיה... יש צורך לתת הוראות ברורות למנגנוני הביטחון ולהגדיר את מקור הסמכות שלהם במלוא השקיפות והאחריות".
