בוקר טוב עמוס. קראתי היום את מאמרך המשתלח בעקורים ב"ידיעות אחרונות".
היכן היית עד היום, נביא הדמוקרטיה, נסיך המוסר והצדק, אביר הליברליות, אוהב האדם, המבין את כאבם של החלכאים והנדכאים הפלשתינים בשטחים הכבושים?
מדוע נאלם קולך, מדוע שבתה המקלדת שלך כאשר הושלכו לאשפה מאות אלפי פתקי ההצבעה של אזרחי ישראל שאמרו "לא" להינתקות חד-צדדית מבית מדרשו של עמרם מצנע, ונתנו את קולם לזה אשר הבטיח "דין נצרים כדין תל-אביב".
אתה האיש שאמרת כי תפוצץ גשרים ותשכב מתחת לנגמ"שים של חיילי צה"ל שיעזו לגרש פלשתינים מבתיהם.
והנה, היום, במאמרך המחליא, ברוב צביעות כותב "מתוך ענן עכור של מליצות ושל יבבות...". ממש לא יאמן מאיזה שפל של זדון כתבת את המשפט המסליד הזה.
מי אם לא אתה שהיית חייב לכתוב מאמר חוצב להבות כנגד העוול הנורא שנגרם לתושבי נצרים שבחרו בשרון מתוך ביטחון מלא שביתם מובטח בדיוק כמו ביתך עמוס עוז בחולדה או בערד.
אתה, הלוחם את מלחמתם של הפלשתינים, לבך ערל לשברון ליבם של בני עמך תושבי נצרים שגנבו את קולותיהם והעבירו אותם ליישום מדיניות הסותרת את אמונתם.
מעניין איזה קיתון של רותחין היית שופך על ראשו של יוסי ביילין, אילו היה נבחר בקולות עמיתך לראשות ממשלת ישראל ולפתע היה הופך את עורו ואומר את המשפט המגונה "דברים שרואים מכאן לא רואים משם", חובר אל אריה אלדד ומפלגתו ומספח את יהודה ושומרון למדינת ישראל?
איזה קול זעקה אתה ועמיתך הייתם מרימים אילו היו עושים בקולותיכם כברכוש גנוב.
בוש והיכלם. אין לך כל סמכות מוסרית להטיף לנו, איבדת את יושרתך, טול קורה מבין עיניך, התבונן במראה, חזור בך מדבריך הבוטים נגד מתיישבי נצרים מלח הארץ, המגורשים היום מבתיהם במצוות המנהיג שבחרו בו.
