מקרה שהיה, כך היה:
הגיעה למשרדי אישה כבת 50, נשואה מזה 27 שנים ומנישואין אלו נולדו 3 ילדים: אחד נכה, ילדה (כיום) בגירה וילד קטין בן 8.
הבעל הכיר בחורה צעירה ונאה, הוא עזב את הבית והחל להתגורר עם חברתו הצעירה.
במקביל, האישה ובעלה הגיעו לידי הסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט, אולם הבעל לא הגיע לבית הדין הרבני לצורך מתן הגט, כך שמבחינה משפטית הם היו עדיין נשואים.
לאחר שהבעל עבר להתגורר עם חברתו החדשה והצעירה, הוא החליט לעשות צוואה, כי היה במצב בריאותי קשה. בצוואה הוא הוריש את כל רכושו לחברתו הצעירה. ארבעה חודשים לאחר מכן - הוא נפטר.
בפועל הבעל התגורר עם חברתו הצעירה 4 חודשים בלבד.
החברה החדשה "המאושרת" שזכתה, להבנתה, בסכומי כסף גבוהים ורכוש רב, הגישה בקשה לקיים את הצוואה. האישה הגיעה למשרדי המומה, מפוחדת ופגועה. לאחר שהסברתי לה כי הבעל יכול להוריש לחברתו הצעירה אך ורק את מחצית הרכוש המשותף שיש לו, האישה נרגעה במקצת.
עוד הסברתי לה כי החברה הצעירה לא יכולה לקבל זכויות כידועה בציבור, הואיל וחוק הירושה מגדיר ידועה בציבור רק אם אף אחד מהצדדים לא היה נשוי לאדם אחר. החוק מתייחס רק למצבים בהם גרים איש ואישה יחד שאינם נשואים זה לזו ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר.
במקרה דנן, הבעל עדיין היה נשוי לאישה, בשל העובדה כי מעולם לא ניתן לה גט, למרות שהיה הסכם גירושין חתום שקיבל תוקף של פסק דין.
עדיין, נותרה הבעיה של כספי הביטוח. הבעל המנוח ציווה על פי צוואתו את כל כספי הביטוח שהיו בבעלותו לחברתו הצעירה.
נשאלת השאלה, מה קורה במקרה בו, המנוח מצווה להעביר את כספי הביטוח לחברתו ואילו בפוליסת הביטוח רשומה שמה של אישתו כמוטבת. בית המשפט, פסק, בניגוד לאמור בצוואה, כי הכספים מגיעים לאישה ולא לחברה הצעירה - וזאת לאור העובדה כי המנוח לא עדכן את חברת הביטוח ולא שינה את שם המוטבים.
לכן, חשוב לדעת - במקרה שזהות הזוכים עפ"י הצוואה שונה מזהות המוטבים - על המצווה, לעדכן במקביל לעריכת הצוואה את חברת הבטוח לגבי שינוי זהות המוטבים.
