הרב בן-ציון שטרנפלד, בעל "שערי ציון", היה מגדולי פוסקי ליטא וסב-סבו של אישי האהוב, דוד חיות. הוא הביע בשנת תרל"ט [1879] את צערו בפני ה"חפץ חיים" [ר' ישראל מאיר הכהם מראדין] על כך שהחלק ב"תפילה זכה" העוסק במצוות שבין אדם לחברו נמצא בסופה של התפילה, והממהרים להתחיל "כל נדרי" לפני השקיעה מדלגים על החלק הזה של חשבון הנפש והווידוי. ובלשונו: "וחסר להם עיקר תפילה זכה, דהיינו חלק של בין אדם לחברו, והוא חיסרון שלא יוכל להימנות".
בעקבות דבריו אלה של הרב שטרנפלד, פעל ה"חפץ חיים" לשינוי הנוסח ולהקדמת החלק העוסק ביחסים שבין אדם לחברו, וזהו הנוסח שלפיו אנחנו מתפללים היום. אני מבקשת ללכת בדרך אבות, להעביר ללשון רבים חלק ממילות הפיסקה ב"תפילה זכה" שהיו חשובות לו כל כך ולהוסיף להן משלי:
"והיות שידענו שכמעט אין צדיק בארץ אשר לא יחטא בין אדם לחברו בממון או בגופו, במעשה או בדיבור פה. ועל זה דווה ליבנו בקרבנו, כי על חטא שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שיְרַצה את חברו... ולכן אנו מפילים תחינתנו לפניך שתרחם עלינו ותתננו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל בני אדם. והננו מוחלים במחילה גמורה לכל מי שחטאו נגדנו... או שדיברו עלינו לשון הרע, ואפילו הוצאת שם רע... ולכל חטֹאת האדם אשר בין אדם לחברו".
החזר למחוזותינו את העין הטובה, את האמון, את השיר הטוב של הארץ.
השיבה מקום שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה, ופתח את לבבנו לאהבה, ליראה ולהקשבה.
תן בידינו להמשיך ולבנות את המרחב שבו נוכל לרצות את חברינו וליישב מחלוקות, והורנו כיצד להגן גם על מי שאינו מבאי ביתנו.
תן בנו אחריות לשמר את המשך עמידתו של
הבית היהודי והדמוקרטי שלנו על יחד איתן.
השגח שנדע להנמיך להבות ולא ללבותן.
למד את ליבנו לראות איך שוב מוריק הדשא, עולה החמה ויורד המטר והאדמה מתחדשת.
עשה שהשנה אשר מתחילה עכשיו תהיה בריאה, יפה ושונה.
וברך את כל העובדים, הרשמים והשופטים שלנו, העוסקים בצורכי ציבור באמונה.