במשך עשרות שנים היו מי שדרשו מאתנו חזור ודרוש, שנלמד את השאיפות והבעיות של הצד הערבי. מעל כל במה אפשרית הם פצחו בהטפות מוסר: יש להקשיב לצד שכנגד וללמוד מה יש להם לומר. במבחן התוצאה, לרוב מחנה הזה חסר האומץ והיושר האינטלקטואלי לקיים את ההטפות שלהם עצמם. ההתעלמות של "מחנה השלום" מן המתרחש בחברה הערבית גורפת ומוחלטת. ברגע האמת התברר, שבכל השנים האלה לא היה להם ואין להם כעת חלקיק של מושג מה קורה בצד השני וגם ממש לא מעניין אותם.
הם מסוגלים להקשיב לדבריהם המלוקקים של הנציגים "הפלשתינים" הרשמיים באירועי "הידברות", לתמוך בהקרנת הסרט "ג'נין, ג'נין" המשקר אודות צה"ל במלחמתו בטרור - "כי צריך להקשיב לצד השני" או להחזיק ידיים עם השר להסברת החוץ יאסר עבד-רבו במופע התמקיינות על הבמה בז'נבה - אך לא יציצו באמת אל העבר השני, לראות את הזוהמה הנשפכת על הערבים מכלי התקשורת הפועלים תחת הכוונתה של ממשלת הרש"פ.
רק הארגונים כדוגמת "שירות MEMRI" או "המבט לתקשורת הפלשתינית" עוקבים אחר האינדוקטרינציה לשנאת נצח המתרחשת בתוך החברה הערבית בשטחי יש"ע ומדווחים לכל מי שמוכן לשמוע. הממצאים חד-משמעיים: האופציה של השלום עם ישראל אינה קיימת, אלא בעברית או באנגלית לכלי התקשורת בישראל ובמערב, אך לעולם לא כלפי פנים בשפה הערבית.
העם תחת שלטונה של המאפיה "לשחרור פלשתין" מחונך לשנאה ומלחמה ללא סוף, והוא מקבל זאת בהכנעה ובאהבה, כמו שהרוסים, הסינים, הגרמנים, הקובנים, הצפון-קוריאנים ורבים אחרים וקיבלו ומקבלים את החינוך לשנאה והקרבה, כל אחד מהמאפיה שלו למען תימשך האיבה בין העמים, היא עמוד התווך של השלטון.
מלכות דוד בדרום תימן
חילופי "מכתבי ההכרה ההדדית" בין ערפאת לרבין ב-93' היו מתחת לבדיחה גרועה מרגע התבססות רש"פ בשטח. החינוך לשנאת היהודים, הכחשת השואה, עיוות הדת היהודית, החינוך לציווי דתי להשמיד את היהודים כגזע - כל אלה שלבים בהבטחת קיום המלחמה. שלב נוסף והכרחי: מחיקת הזהות היהודית וניתוק השורשים היהודיים מארץ ישראל.
הספר הישן בשם "ארצנו פלשתין" מאת מצטפא מראד אלדבאע', שיצא לאור בשנת 1947 ובשנת 1965, זכה למהדורה מחודשת בשנת 2002 והופיע בתוכנית הלימודים החדשה של הרש"פ. "ספר לימוד חדש, בהוצאת משרד החינוך הפלשתיני, משבח את הספר 'ארצנו פלשתין' ואת מחברו, מקדיש שלושה עמודים לסיפור כתיבת הספר, מגדיר אותו 'ספר אדיר' ומעניק לספר הילה של מיתוס פלשתיני.
"בהקדמות ובכריכה... כתוב בין היתר: '...טענת היהודים המזייפת, שפלשתין היא זכות היסטורית שלהם, היא השקר הגדול ביותר, שידעה האנשות. היהודים היו זרים, שנקלעו אליה וקיומם בה נפסק לפני אלפיים שנה. הערבים התיישבו בה בזמנים פרה-היסטוריים ושלטו בה ללא הפסקה מזה אלפי שנים... הערבים ולא היהודים הם בעלי הזכות בארץ. החזרת היהודים לפלשתין ומתן האפשרות להקים להם מדינה יהודית בה הם דבר הסותר את ההיסטוריה..."
בהמשך מובאים קטעים מהתוכנית החינוכית השבועית של מהטלוויזיה הפלשתינית "פלשתין, היסטוריה ומורשת", שכללה דיון עם ההיסטוריון ג'ריר אלקודוה, יועץ של יאסר ערפאת לענייני חינוך והיסטוריון נוסף בשם סלים אלמובייד.
אלקודוה: "האמת הערומה היא, שהיהדות איננה דת במלוא מובן המילה ואיננה לאום כלל.."
אלמובייד: "אין ליהודים טוהר גזעי, למה שנקרא כעת היהודים או הישראלים או הציונים..."
אלקודוה: "אני מציין, דת משה היא דת איסלמית, וכמה חוקרים מצאו בתורה, כאשר היא מתורגמת תרגום נכון, טקסטים, שמראים שהיא המשכיות של האיסלם..."
אלקודוה: "אנו יודעים, שכיום יש שתי עדות, שמחזיקות במנהגים הקדומים, השומרונים בשכם... ויש שכבה בירושלים, שנקראת נטורי קרתא, כלומר שומרי העיר..."
"לאחר הכחשת קיום העם היהודי יוצאים המחנכים המועסקים על-ידי רש"פ להכחיש את ההיסטוריה היהודית התנ"כית בארץ ישראל. אולם, מאחר וגם המסורת המוסלמית מכירה בתנ"ך ובהיסטוריה של עם ישראל בארץ ישראל, הכחשה זאת דורשת יותר יצירתיות. הפתרון היה העברת אירועי התנ"ך מארץ ישראל למקום אחר והפיכת העברים לערבים.
"התכנית 'פלשתין, היסטוריה ומורשת': 'העברים נלקחו אז אל מדרום לתימן ושם התפזרו... ביניהם נפוצה דת משה... השבט האחד עשר הוא שבט בנימין, בן-ימין, בן תימן... כל אלה היו רועי צאן בדרום חיג'אז... לאחר זמן רב הם התאחדו שוב ובנו מדינה בהנהגת שאול בן קיס, שם ערבי לכל דבר, והוא המשיך לשלוט עד שהחליף אותו דוד בן ישי אשר שלט עד שירש אותו שלמה... שלמה גם הוא חי באזור אסיר בדרום, וראיה לכך, שהוא התקשר עם בלקיס מלכת תימן...
"אלמובייד: 'מה שמוכיח, שהגיאוגרפיה של התורה היא לא הגיאוגרפיה של ארצנו, כמו שכבר אמר עמיתי אבו נאצר, שכל צבא החוקרים, שחפרו כאן מאז המאה השמונה עשרה ועד היום... אף אחד מהם לא מצא דבר, שיעיד על נוכחות יהודית אן עברית... אנחנו לא מוצאים שום עדות לקיום עברי כאן'.
אבו נאצר: 'וגם לא נמצא, זאת מסיבה פשוטה מאד: הם כלל לא היו כאן!..'"
הנביא יחזקאל מגויס לשירות
עוד קטע מן השיחה בין שני "היסטוריונים", כפי שחושף "המבט לתקשורת הפלשתינית":
"אבו נאצר: 'אין זו בושה, שהישראלים אינם יהודים אלא ערבים... וכן הם אבותיהם העבריים והיהודים הם משהו אחר לגמרי מהיהודים היום... ורוב היהודים היום הם אירופאים (לא יהודים), שהתגיירו כמו הכוזרים האלה... אללה עדי, כי בדמי זורם מדם העבריים בני ישראל הקדמונים יותר מאשר בדמו של אריאל שרון...'"
או בשיחה שנערכה בתוכנית טלוויזיה פלשתינית חינוכית, בין דר' איברהים אלפני, חוקר תולדות ירושלים, לבין "מומחה" פוליטי בשם צאלח הואש.
אלפני: "ירושלים היא בירת פלשתין, ומעולם לא הייתה בירת ישראל. אין בהיסטוריה שום דבר, ששמו 'יהודים'. אין שום מדינה יהודית מחוץ לטקסט הדתי... אפילו אחד מנביאי היהודים אומר: 'מכורותיך ומולדתיך מארץ כנעני, אביך האמורי ואמך החתית' (יחזקאל, ט"ז, ג') וזו הוכחה ניצחת כי לירושלים לא הייתה זהות חוץ מזו הערבית... איפה המקדש, שבנה שלמה? איפה ה'עופל'? עופל היא עיר כנענית... החפירות הארכיאולוגיות הוכיחו כי ירושלים קיימת 4000 שנים לפני הספירה, כלומר לתקופת האבן... כל החפירות הישראליות לא מצאו ולא ימצאו כלום, כיוון שהמדע לצידנו..."
במשטרים רודניים קיימת סימביוזה שלמה בין מדע ופוליטיקה. כך מדבר יאסר ערפאת לעיתון לונדוני "אלחיאת" (5.10.02): "... במשך 34 שנים הם חפרו מנהרות, כשהמסוכנת ביותר מביניהן היא המנהרה הגדולה. הם לא מצאו אבן אחת, שתוכיח שמקדש שלמה היה הכאן. זאת כיוון, שהיסטורית - המקדש לא היה בפלשתין. הם רק מצאו שרידים למקדש של הורודוס הרומאי. הם ניסו לשים כמה אבנים ביחד כדי לטעון 'הוא היה כאן', אך אני מציב בפניהם אתגר: להביא אבן מאבני מקדש שלמה.'"
הציונות היא קולוניה
השלב הבא בחינוך: הישות הציונית היא קולוניה מטעם האירופים: לא "השטחים הכבושים" מאז 1967 אלא הישות הציונית כולה היא לא יותר מנטע זר, שלוחת הקולוניאליזם האירופאי.
"כל בתי הספר במולדת ציינו אמש את יום השנה ה-84 להצהרת בלפור האומללה, וזאת על-פי החוזר של משרד החינוך, שהדגיש את הקשר של הדורות הפלשתיניים לעניין (הפלשתיני) כדי להשאיר את הזיכרון ההיסטורי שלה חי, וכדי שתלמידי בתי הספר יישארו מודעים לזיכרון כואב זה. ... שר החוץ הבריטי ,בלפור, הבטיח ליהודים להקים להם מולדת לאומית בפלשתין, ובעקבות הבטחה זו הוקמה המדינה העברית ב-1948 על הריסות העם הפלשתיני." (אלאיס, 2.11.01).
"בגילוי דעת מטעם ליגת ההצלה הלאומית האיסלמית הודגש, כי גם אלף הבטחות ליהודים לא יעניקו להם זכות על אדמתנו, וההצהרה המקוללת לא תעניק להם ביטחון כל עוד הם רובצים על אדמתנו." (אלקדס, 3.11.01).
טלב אל-דקס, חבר המועצה הלאומית, תחת הכותרת "האם טוני בלייר יתקן מה שבלפור עיוות?": "אני מפקפק, שבלייר רציני בדבריו ושבריטניה תלחץ על ישראל כדי שתסכים להקמת המדינה הפלשתינית ושתתקן את מה שקלקל בלפור." (אלקדס, 1.11.01).
תודה למר טלב אל-קדס על הכנות: המדינה "הפלשתינית" מנוגדת להצהרת בלפור, לא מדובר כלל במדינת "פלשתין" לצד ישראל, מדובר בגלגול ההיסטוריה לאחור, עד התקופה שלפני ההצהרה - זה מה שהם מוכרים לעם שלהם. אלמלא היה מי שמחפש ישירות על דפי העיתונים הערביים, פשוט לא היינו מוצאים את זה, מרוב מסך העשן, שמעלים העיתונים בכל השפות האחרות.
"האוניברסיטה הערבית-אמריקנית ארגנה סימפוזיון פוליטי תחת הכותרת 'כדי שלא נשכח' ביום בזיכרון ה-84 להצהרת בלפור המקוללת... הדוקטור וליד ד'יב, נשיא האוניברסיטה, אמר לפני השיחה בנושא הצהרת בלפור כי יש לזכור הבטחות רבות אחרות, אשר אינן פחותות במידת הסכנה מהצהרת בלפור, כמו איגרת נפוליון בונאפרטה בפנייה ליהודי המזרח, בה הוא הדגיש את זכות היהודים בפלשתין, וראה אותם כיורשים החוקיים של הארץ..." (אלחיאת אלג'דידה, 13.04.01).
שר העבודה רפיק א-נתשה: "...הראשונים, שהמציאו את הציונות הם קיצוניים נוצרים, שרצו להיפטר מהיהודים, וניסו למצוא להם מקום בעולם. המדינות הקולוניאליסטיות בחרו בפלשתין, כדי למנוע את הגשמת האחדות הערבית, כשצפו את הסכנה שבאחדות כזאת לתרבות האירופית." (אלחיאת אלג'דידה, 8.11.01).
היו בין הנוצרים הקיצונים דווקא שהתנגדו לישוב יהודי בארץ-ישראל והיו אפיפיורים שאסרו על ימאים להסיע את היהודים בספינותיהם לארץ הקודש; מכתבו של נפוליון, מעל מאה שנה לפני הצהרת בלפור דווקא מחזק את השורשים ההיסטוריים של תוכן ההצהרה - ברם, לתיאורית המקורות הקולוניאליים של ההתיישבות הציונית בארץ ישראל יש שותפים גם בצד הישראלי. רק לדוגמה: העיתונאית חנה בית-הלחמי (
www.nfc.co.il, 25.10.03, "אל תשלחו לשם את הילדים!!") בעקשנות מכנה את הישובים היהודיים בגוש קטיף "קולוניות" ואת התושבים "קולוניאליסטים".
אז למה שלא תחזור לפולין?
בצד "הפלשתיני" אין שותפים לאשליה שטחים-תמורתית, שישנו הבדל בין התושבים היהודיים של "פלשתין-48" לבין "המתנחלים הקולוניאליסטים". בשיחה בטלוויזיה, יועצו של ערפאת לענייני חינוך, ד"ר ג'ריר אלקדוה: "האירופים חששו מאחדות ערבית אשר תזיק לקולוניאליזם שלהם באזורנו, ולפיכך החליטו... שלא להתיר איחוד ערבי, וזאת על-ידי הצבת גוף זר בלב האומה הערבית - כלומר הגוף הציוני המיוצג על-ידי היהודים בפלשתין..."
שותפו לשיחה, ההיסטוריון ד"ר עיסאם סיסאלם: "...הציונים והקולוניאליסטים נפגשו בבריסל והחליטו להציב סרטן בארץ... היהודים חשבו על אוגנדה, קפריסין וארגנטינה, פלשתין לא הייתה המטרה... אבל האינטרסים של בריטניה גרמו להצבת הסרטן הזה פה... ומכאן שמלחמות הצלבנים נמשכות... והן תסתיימנה רק בג'יהאד של עמנו, שישיב לעצמו את אדמתנו הערבית."
אלקדוה: "בשנת 1927 כונה האזור 'ארץ ישראל'..."
אינני יכול לשפוט, מי מן ההיסטוריונים התועמלנים האלה, מאמין בעצמו בזיופים, שהוא מפיץ, ומי מהם מזייף ביודעין, אך לדעות האלה יש שוק, ולא מהיום. זכור לי מקרה עוד משנות השמונים המוקדמות, כאשר במפגש בין קבוצת חברי כנסת ממפלגת העבודה לבין הערבים הישראליים מן הגליל, שבהם שאלו הערבים אחד מהם, מאין הוא בא. "מפולין" אמר המפא"יניק, "אז למה שלא תחזור לפולין?", שאלו הערבים.
מספר שנים מאוחר יותר שאלה דומה הטיחו עיתונאים מצריים בכירים בפגישה עם עזר ויצמן, מן האבות המייסדים של "השלם" עם מצריים: "מדוע מכל המקומות בעולם בחרתם דווקא את האזור שלנו?" לאחר מאה ויותר שנות הציונות המדינית, עדיין לא טורחת הנציגות הערבית הבחירה להתייחס לשאלה מהי הציונות ומיהם היהודים.
________________________
מדי פעם פורץ אצלנו ויכוח סביב "ההסתה" ברש"פ: האם זו סתם תירוץ של ממשלת ישראל לא לקדם את "השלום" או שמא דרישה מוצדקת, שחייבת להתמלא "במקביל" למחוות הישראליות? לרוב, מה שחסר בוויכוח, זה ציטוטים מדויקים של "ההסתה" והניסיון להבין את ההשלכות לעתיד: מי ומתי ואיך יתקן את התוצאות ההרסניות של קיום הרש"פ?
מנהיגות רש"פ הבטיחה לעצמה אספקה סדירה של בשר-תותחים לעוד שנים רבות והרי מגוחך לצפות, שבעקבות הסכם חדש כלשהו, יוכרז ברש"פ: "כל מה שלימדנו אותכם אודות היהודים, ההיסטוריה והיהדות היה חלק מן המאבק - עכשיו בא השלום, כל הספרים הישנים מבוטלים, בואו ללמוד את ההיפך..."
אז שיהיה יום העצמאות - לא, סליחה, התכוונתי לומר, יום אל-נכבה שמח לכל עם חיג'אז, נפנוף נעים ושאנן על המנגלים לכל צאצאי שאול בן-קיס, הקולוניאליסטים בשליחות צ'רצ'יל.