ביום ב' 27.6.05 החל מבצע של מועצת יש"ע תחת הכותרת "עוצרים רגע וחושבים" - כאשר מאות פעילים בכל רחבי הארץ, בצמתים, לאורך כבישים ובצידם מירושלים דרך ת"א, המרכז וצפונה צובעים "בכתום" את צידי הדרך ומאות מכוניות עוצרות וצופרות לאות הזדהות עם המאבק נגד ההינתקות.
כמי שכותב ומתריע בכתב ובראיונות, נגד חריגה מכללי החוק, נגד פגיעה בשלטון החוק והדמוקרטיה - אין לי אלא לברך את המארגנים, על הרעיון, הביצוע והשליטה בפעילים בשטח - להישאר בגבולות המחאה הלגיטימית.
מחאה זו מצטרפת ל"שרשרת האנושית" המרשימה מגוש קטיף לירושלים ולכנסת שארגנה מועצת יש"ע וגוש קטיף, וזו בהחלט מחאה דמוקרטית מובהקת שיכולה לשמש דוגמא להווה ולעתיד. אבל התקשורת, ברוב להיטותה ל"אקשן", לסקופים, לתיאורי צבע, קטטות, אש עשן, גרירת נערים ונערות, אזיקים ופציעות - מחטיאה את מטרתה.
מי שעקב אחר תיאור מבצע "עוצרים וחושבים" וראה את נציגי התקשורת הפזורים בכל הארץ ואת אכזבתם הגדולה, מכך שהתנועה זורמת, שהצמתים פתוחים, שאין התנגשות עם המשטרה - לא ראה אכזבה תקשורתית מימיו.
המבט, הדיווח, שפת הגוף של כל השדרים הביעה אכזבה בנוסח: התנועה זורמת, עדיין אין פקקים אבל יבואו בהמשך, זה רק התחיל ויהיו התפתחויות. זה התחיל באיחור ולא יגמר ב-15 דקות.
הכותרות בעיתונים ובדיווחים ברדיו למחרת היום היו קיצונים עוד יותר - כישלון, רק 2000 מכוניות השתתפו במבצע, אכזבה בימין וכו'. המסקנה: העיתונות והתקשורת אוהבת ומעודדת את "קיצוני הימין" - שהרי אם יש פקקים, חסימות, תגרות המסר עובר טוב יותר - למה כי יש תמונות ודיווחים סוערים יותר.
הטעות הזאת - בעידוד פעילות קיצונית שכביכול עוברת טוב יותר בתקשורת דוחפת לפעולות ומעשים, שיש להם אפקט טלוויזיוני ללא קשר למשקע האידיאולוגי או המסר הפוליטי הרצוי.
יש בסיקור התקשורתי המוטעה הזה, משום פרסומת סמויה לקיצונים, המשיכו בדרך הפסולה שלכם - כי זה טוב לתקשורת ולכן טוב גם לכם.
אם להעמיק בפרשנות זו, אפשר גם להגיע למסקנה שמדובר ב"הסתה" סמויה, אולי בלתי רצונית, לא מתוכננת, בתום לב - אבל אפשר גם להגיע למסקנה שכוח, אלימות, השתלטות על צמתים "עובד" על הציבור, משפיע על תודעתו ומעשיו ומביא תוצאות.
להערכתי, על התקשורת היה לצאת בגיבוי מאסיבי למארגני המבצע ולמועצת יש"ע על כך, שהצליחו להרים פעולה נרחבת ומסובכת תוך שמירה על עקרונות מחאה לגיטימית דמוקרטית.
הבטיחו לנו (ביום רביעי) חסימות בנוסח הישן והידוע - אש ותמרות עשן, הרבה "אקשן" על הכבישים, בצמתים וגם לצידם. המשטרה נכנסה לכוננות מלאה. גם התקשורת. אם יהיו התנגשויות בין החוסמים, המשטרה וציבור הנהגים - תהיה חגיגה לעיתונות, דיווחים חיים, תמונות צבע ואם יהיו גם כמה פצועים - החגיגה תהיה מושלמת תקשורתית.
כבר אמרתי בעבר - חסימת כבישים, עצירת תנועה - היא עבירה פלילית חמורה של "חסימת עורקי תחבורה", שיש להגיב עליה בחומרה ומותר אפילו לאזרחים/נהגים להשתתף בפינוי וסילוק המטרד - כמובן בצורה סבירה ומידתית עד בוא המשטרה - ולהשאיר לכוחות הביטחון את המלאכה העיקרית.
לדעתי - אם התקשורת תמשיך בדרך זו של סיקור, כלומר: להודיע על אכזבתה ממחאה שקטה ולגיטימית ולצפות למחאות אלימות היא טועה, מכשילה ומועלת בתפקידה.