תקופת מעצר במסגרת הליכי הסגרה

תמצית העובדות אדם הורשע בדין על-ידי בית משפט בישראל ונגזר עליו עונש מאסר. במהלך ריצוי עונשו ובמסגרת אחת מחופשותיו, ברח הוא ממאסרו ויצא את גבולות הארץ. כעבור פרק זמן מסוים, ביקשה מדינת ישראל מן המדינה בה שהה האסיר הנמלט כי הוא יוסגר אליה לצורך המשך ריצוי עונשו. לפי בקשת המדינה נעצר האסיר בחו"ל. הליכי ההסגרה התנהלו במשך תקופה של מספר חודשים, במהלכם שהה האסיר במעצר בחו"ל. בסופם של הליכים אלה הוסגר הוא לישראל והושב למאסר לשם ריצוי יתרת העונש אשר הושת עליו. האם יש לנכות את התקופה בה היה עצור בחו"ל במסגרת הליכי ההסגרה, מיתרת תקופת המאסר, אותה עליו לרצות על-פי גזר הדין של בית המשפט בישראל? המשיב הגיש עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי, במסגרתה ביקש כי תקופת מעצרו בבלגיה, במהלך הליכי ההסגרה, תנוכה מיתרת תקופת המאסר אותה עליו לרצות. על אף התנגדותה של המדינה, קיבל בית המשפט המחוזי את העתירה, והורה על ניכוי תקופת המעצר כאמור. מכאן בקשת רשות הערעור שלפנינו. הערעור נדחה נקבע - על-פי סעיף 43 לחוק העונשין, תקופת המעצר טרם מתן גזר הדין לא תובא בחשבון, אך בתי המשפט נוהגים להביא את התקופה, בה הוחזק אדם במעצר, עובר למתן גזר הדין, בחשבון, כחלק מתקופת המאסר. בענייננו, ארע מעצרו של המשיב בחו"ל, במסגרת הליכי הסגרה, לאחר שנגזר דינו והחל לרצות את עונשו, ולכן אין תחולה לסעיף 43 לחוק העונשין. נקבע - אין זה מתקבל על הדעת, כי לא ניתן יהיה לנכות את תקופת מעצרו של אסיר נמלט, במסגרת הליכי הסגרה אשר התנהלו נגדו בחו"ל, מתקופת העונש אשר נגזרה עליו טרם הסגרתו. זאת, בפרט לאור העובדה שהאסיר הוחזק במעצר על-ידי המדינה המסגירה, בעקבות בקשת הסגרה של מדינת ישראל, ועל כן ניתן לראותו כמי ששהה במעצר ישראלי קונסטרוקטיבי. התעלמות מתקופת מעצרו של האסיר במסגרת הליכי ההסגרה תוביל לכך, שהלכה למעשה ישהה האסיר מאחורי סורג ובריח לתקופה כוללת, העולה על תקופת המאסר, אשר נגזרה עליו, ואף על התקופה המירבית הקבועה בחוק בגין העבירה בה הורשע. נקבע - יש לפרש את סעיף 11 לחוק העונשין, כך שהוא מורה על ניכוי התקופה, בה שהה אסיר נמלט במעצר בחו"ל לצרכי הסגרתו לישראל לשם המשך ריצויו עונשו, מיתרת תקופת המאסר אשר עליו לרצות על-פי גזר הדין שניתן טרם הסגרתו. פרשנות זו אף מתיישבת היטב עם הזכות החוקתית לחירות. נקבע - אליבא דכב' השופטת א' פרוקצ'יה: לשונו הקטיגורית של סעיף 11 לחוק העונשין אינה מותירה שיקול דעת לבית המשפט בישראל לקבוע, במקרים חריגים ונדירים, מקום שאסיר ישראלי נמלט היה נתון במעצר בחו"ל, כי מעצרו לא יבוא במניין תקופת המאסר. יתכן כי ניתן להיאחז בהוראות סעיף 43 לחוק העונשין, על-פי תכליתו, ולהחילו, בשינויים המתחייבים על ענייננו, תוך שילובו עם הוראות סעיף 11. שילוב פרשני זה יביא להכללת תקופת המעצר במנין תקופת המאסר כאמור בסעיף 11, אולם בד בבד יאפשר, מכח פרשנות תכליתית של סעיף 43, שיקול דעת לבית המשפט על-פי נסיבות העניין. רע"ב 4865/04 מדינת ישראל נ' אופיר סויסה בבית המשפט העליון כבוד השופטת א' פרוקצ'יה, כבוד השופט א' גרוניס, כבוד השופטת א' חיות ניתן ביום 28.6.05 לפסק הדין המלא אתר האינטרנט www.lawdata.co.il מהווה מאגר מידע משפטי מקיף ומעודכן, הכולל את כל החוקים והתקנות בישראל, פסקי דין מלאים מכל הערכאות, מאגר חדשות משפטיות, פסקי דין ערוכים ומתומצתים, מחשבונים, מאמרים, הצעות חוק וטפסים משפטיים.