המונח Over The Counter מתייחס למוצר רפואי הנמכר בבתי המרקחת ללא מרשם רופא. כך למשל: אקמול, אופטלגין, וגם תרופות "טבעיות" שונות ותוספי מזון. תרופות אלה נמכרות ללא מרשם רופא מתוך הנחה שהן אינן מסוכנות. ואכן רובן אינן מסוכנות, לפחות כל עוד הן ניטלות לעיתים רחוקות ובמינון קטן.
הומיאופתיה היא מדע בן 200 שנה, המבוסס על "עיקרון הדומים". "עקרון הדומים" קובע, כי מחלה יכולה להיות מרופאת רק על-ידי חומר אשר ביכולתו לגרום לתופעה חולנית דומה. חוק זה הוא חוק טבע והוא ידוע מזה אלפי שנים, אלא שרק לפני כמאתיים שנה הוא פותח בידי ד"ר סמואל הנמן, אשר חקר אותו באופן שיטתי, וייסד עליו את תורת ההומיאופתיה השלמה. עיקרון ייסודי נוסף במדע ההומיאופתיה גורס מתן תרופה לפי מכלול הסימפטומים ולא רק לבעיה מקומית.
עבודתו של ההומיאופת היא לפיכך קשה ומורכבת. מוטלת עליו האחריות לבחור מתוך מאות תרופות רק תרופה אחת, המקיימת בתוכה את הדימיון הרב ביותר למחלתו של הפונה לטיפול. לפיכך, שני תינוקות עם בעיה דומה, למשל גזים, סביר שיקבלו תרופות הומיאופתיות שונות, שכן אין הטיפול מכוון בהכרח לאותה בעיה מקומית (גזים) כי אם למכלול הסימפטומים הכולל נטיות גופניות ונפשיות רבות.
תכשירים "הומיאופתים", הנמכרים בבתי המרקחת ללא מרשם של הומאופת מקצועי (OTC), מכילים בתוכם תרופות הומיאופתיות רבות וזאת על-מנת להתגבר על אותו קושי בבחירת התרופה ההומיאופתית המדויקת. בדרך כלל אחת מתוך התרופות המצויות באותו תכשיר היא אכן הומיאופתית, לפחות לאותה בעיה מקומית (גזים, פריחה, דלקות אוזניים וכו'), כך שבדרך כלל אותם תכשירים מצליחים להקל על הסימפטום המקומי במידה כזו או אחרת.
אלא שהחסרונות בנטילת תרופות שכאלה
הם רבים וחייבים בשיקול דעת
א. הטיפול המקומי עשוי להדחיק את הסימפטום המקומי ולגרום לסיבוך המקרה.
ב. במידה והתרופה ניטלת באופן יומיומי, המינון העודף עשוי בהחלט לגרום לתופעות חולניות שאינן תמיד מקושרות לשימוש בתכשיר.
ג. הערבוב של תרופות שונות בתכשיר אחד אינו מאפשר מעקב אמיתי אחר מצבו של המטופל, שכן לא ניתן לדעת איזו תרופה אכן גרמה לשיפור או החמרה.
ד. תיתכן אינטראקציה בלתי צפויה בין התרופות השונות, שעלולה גם היא "לבלבל" את המקרה ולהערים קשיים על ריפוי אמיתי.
לסיכום, לא מומלץ להשתמש בתכשירים "הומיאופתיים" הנמכרים ללא מרשם של הומיאופת מקצועי ואמין.