תחזית דמוגרפית קודרת, כמעט אפוקליפטית, הציג ראש המועצה לביטחון לאומי, האלוף עוזי דיין, בפני הציבור הישראלי הנדהם. ואלה דברי הנבואה הדיינית: בשנת 2020, בעוד ח"י שנים בלבד, באזור המחייה הגיאוגרפי שבין הירדן לים, שוב לא יהיו היהודים רוב. מתוך כ-15 מיליון איש שיחיו כאן יהיו 55% ערבים ורק 45% יהודים, או בפירוט יותר מדויק: בתוך גבולות ישראל יחיו 2.1 מיליון ערבים אזרחי ישראל, 2.5 מיליון פלשתינים יחיו בעזה, עוד 3.3 מיליון פלשתינים ביהודה ושומרון ואילו יהודים יחיו כאן רק 6.5 מיליון.
גם אם נצא מתוך הנחה כי נתוני התחזית מבשרת הרעות הזו אכן יתממשו במדויק, ראוי שנשאל את עצמנו מה, בעצם, רצה האלוף דיין לבשר לעם ישראל בהצגת האיום הדמוגרפי? האם מדובר בחשיפה של נתונים תמימים, כמו העובדות שמציגה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למשל, או שיש מאחורי כל המספרים האלה גם מסר סמוי שהאלוף דיין משוכנע כי ראוי לכולנו להפנים אותו כדי שנוכל להתוות את הדרך הנכונה שתוביל אותנו אל עתיד טוב יותר.
כל מי שמתעסק בסטטיסטיקה ובסקרים יודע היטב, כי באמצעות המספרים היבשים לכאורה, אפשר להציג אמת מסוימת כאילו היא אחרת, הכל על-פי השאלה מי מממן את הסקר, מה מטרותיו ואילו תשובות הוא מבקש להשיג. מן הטעם הזה ראוי לשאול מה היו מניעיו של האלוף דיין בפרסום הנתונים הדמוגרפיים היהודים-פלשתינים.
התשובה לשאלה זו פשוטה לכאורה והאלוף דיין אף טרח להבהיר אותה: ראשית - יש להשקיע בשילוב ערביי ישראל בחברה הישראלית. שנית - יש להגיע לקבלת החלטה והכרעה בין התפיסות השונות באשר לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני שאחת מהן היא שבין הירדן לים ישכנו, זו בצד זו, שתי מדינות: ישראלית ופלשתינית.
על פניו - זה אכן המסר הגלוי. אך אם נזכור כי אימרת חז"ל ידועה אומרת "אשרי החושד תמיד", ראוי בהחלט לחשוד ולהעריך כי בדבריו של האלוף דיין נחבא גם מסר נוסף, סמוי ומאיים. והמסר הזה אומר כך: העובדה שהפלשתינים יהיו הרוב במרחב שבין הירדן לים תאפשר להם, בדרך דמוקרטית וללא מלחמות מיותרות, להגיע לעמדת שליטה במרחב הזה. כאשר יגברו עלינו מן הבחינה הדמוגרפית הם יוכלו להרכיב את הממשלה, הם יוכלו לקבוע את החוקים. ואנחנו, היהודים, נהיה כאן המיעוט הנשלט. ואיך נמלטים מתוצאותיה המאיימות של תחזית קודרת שכזו? התשובה פשוטה: רק אם נחזור לגבולות 1967, רק אם ניסוג מכל ההתנחלויות ביהודה ושומרון ובחבל עזה, נוכל להמשיך להתקיים כמדינה ריבונית שבה ישלוט רוב יהודי מאסיבי ואילו אזרחי ישראלי הערבים יהיו בה מיעוט. ובא לציון גואל.
האלוף דיין הינו אזרח ישראלי שבוודאי יש לו דעות אישיות ברורות על כל מה שראוי למדינת ישראל לעשות במסגרת יחסיה עם הפלשתינים. אך האלוף דיין הוא גם משרת ציבור במשרה רמה וחשובה שאולי אפשר להגדירה כיועץ הבכיר לממשלה בכל מה שקשור בשאלות של ביטחון לאומי. בתוקף תפקידו זה ראוי שישמיע דיין את הערכותיו ותחזיותיו, כולל ההמלצות הנראות לו, בדרך הברורה והחד-משמעית ביותר האפשרית. בלי איומים נסתרים. אם הוא חושב שאנו צריכים, מתוך נקודת ראות קיומית אסטרטגית, לסגת לגבולות 67' ולפנות את ההתנחלויות - שיאמר זאת בגלוי, חד וחלק. יתכן כי לאמירה כזו דרוש אומץ לב ציבורי אך לאלוף דיין לא חסר המצרך הנדיר הזה, שהרי כבר הוכיח את אומץ ליבו במסגרת שירותו הצבאי רב העלילות. או אולי נמנע האלוף דיין מלקרוא לילד בשמו כיוון שהוא עוד איש צבא בכיר המכוון את דרכו אל העולם הפוליטי, כמו רבים וטובים לפניו.
חובת הגילוי הנאות מוטלת על כתפיו של האלוף דיין.