תמצית העובדות
זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בו נדחתה תובענתה של המערערת, למתן סעד הצהרתי, לפיו מותר למערערת לתפוס מקרקעין, שהופקעו מכוח פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943, וזאת, במסגרת יצירת תוואי למסילת "רכבת הפרברים".
לצורך הקמת רכבת הפרברים הופקעו המקרקעין, שהמשיבה הנה החוכרת והמחזיקה בהם ועליה אף ניצב ביתה מזה עשרות שנים, לטובת סלילת כביש והנחת תוואי הרכבת, וזאת על בסיס שני צווים, שהוצאו מכוח סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל. במועד חתימת הצווים לא הייתה בתוקף תוכנית מתאר מאושרת. בית המשפט קמא קבע, שצווי התפיסה הוצאו שלא כדין, היות ולא קדם להוצאתם אישורן של תוכניות מתאר כדין.
בית המשפט נימק קביעתו בכך, שלאור הוראת סעיף 277ז לחוק התכנון והבניה, חלים עקרונותיו של החוק על ביצוע הפקעה מכוח הפקודה. לפיכך נקבע כי פעולות המערערת חייבות להיעשות בהתאם לתוכנית מאושרת, שכן צווי ההפקעה הוצאו במקרה דנן לאחר כניסת חוק התכנון והבניה לתוקף. אשר על כן, נקבע כי צווי ההפקעה הוצאו בחוסר סמכות והנם בטלים. הסוגיה המרכזית העומדת בפנינו עניינה ביחס שבין פקודת הדרכים לבין החוק, ובפרט, האם חוקיותם של צווי ההפקעה, אשר נחתמו מכוח פקודת הדרכים, מותנית בכך שעובר להוצאתם אושרה תוכנית מתאר.
לגישת המערערת, במובחן מהחוק, הצווים הוצאו מכוח הפקודה, אשר אין בהוראותיה כל חיוב להשלים את ההליך התכנוני עובר להוצאת הצווים. מעבר לכך, נטען על ידה, כי סעיף 277ז לחוק אינו חל במקרה שלפנינו, הואיל ועניינו בצווי הכרזה, שניתנו טרם כניסתו של החוק לתוקף, ואילו במקרה דנן עסקינן בצווים, שפורסמו לאחר כניסתו של החוק לתוקף.
הערעור התקבל
נקבע - היות ובמקרה דנן אנו נדרשים להפקעת מקרקעין, שהתרחשה לאחר כניסתו לתוקף של חוק התכנון והבניה, הרי שאין להידרש כלל להוראת סעיף 277ז לחוק זה, ולכן, ממילא, הסוגיה הנוגעת לנטל המוטל על הרשות המפקיעה במקרה זה, בכל הנוגע להשגת היתר בניה ולאישורה של תוכנית מתאר, אינה מוכרעת לאורה של הוראת סעיף 277ז הנ"ל.
נקבע - הוראות חוק התכנון והבניה, אשר לחיובה של הרשות המפקיעה את מקרקעיו של הפרט, להשלים לפני כן את הליכי התכנון, חלות גם במקרים בהם ההפקעה מבוצעת מכוח הוראות פקודת הדרכים. הכלל, בו על הרשות המפקיעה לנקוט הוא, שהליך הפקעת המקרקעין ייערך, אך לאחר סיום הליכי התכנון, וזאת אף אם המקור הנורמטיבי מכוחו הופקעו המקרקעין הינו פקודת הדרכים. עמדה זו, הנה עמדה רצויה וראויה, המבטיחה, כי הפגיעה בזכותו של הפרט על קניינו, אחת מזכויות היסוד של האדם, אכן נעשית לצורך תכלית ציבורית ראויה ובאופן מידתי.
נקבע - במקרה דנן מתקיימות נסיבות, המצדיקות את אישורה של הפקעת המקרקעין, על אף שתוכניות המתאר הרלוונטיות אושרו במועד מאוחר לפרסום צווי ההפקעה, וזאת נוכח חשיבותה של התכלי,ת לשמה הופקעו המקרקעין, בשים לב להיקף הפרויקט, המחייב הפקעת שטחים רבים, בהם עתיד לעבור תוואי הרכבת. שיקול נוסף, המצדיק את קבלת עמדת המערערת, עניינו בהסתמכותה שלה על המצב המשפטי, על בסיסו המשיכה בפעילותה להקמת רכבת הפרברים, וכעת נמצא ביצוע הפרויקט בשלבים מתקדמים. חרף הקושי הנובע מהפקעת המקרקעין במקרה דנן, והפגיעה הקשה בזכות הקניין של המשיבה, קיימים שיקולים כבדי משקל, המטים את הכף לכיוון קבלת ערעורה של המערערת.
נקבע - אליבא דכב' הנשיא א' ברק: גם אם רשאים גורמי השלטון להפקיע מקרקעין לפני השלמת הליכי התכנון, שיקול הדעת צריך להיות מופעל על-פי עקרונות היסוד של המשפט המינהלי הישראלי. פסקת ההגבלה שבחוקי היסוד מהווה אחד מאותם עקרונות יסוד. הפעלת שיקול הדעת המינהלי בהקשר זה מחייבת עריכתו של איזון ראוי בין זכות הקניין לבין אינטרס הציבור בקיומה של דרך או מסילת ברזל. חוסר סבירות, חוסר מידתיות, או פגמים אחרים, יש בהם כדי לפסול את שיקול הדעת המינהלי. בעניננו מתקיימות נסיבות המצדיקות את אישורה של ההפקעה, על אף שבוצעה לפני השלמת הליכי התכנון.