בישראל כמו בעולם, יש בשנתיים האחרונות עלייה במספר הקואופרציות המתבטאת בעלייה של בין 0.5%-1.5% לשנה. ברחבי העולם חברים בארגונים קואופרטיביים למעלה מ-800 מיליון בני אדם ועל-פי הארכת ארגון הקואופרציות הבינ"ל יותר מ-3 מיליארד בני אדם מושפעים מפעילות ארגוני קואופרציה.
קואופרציות בעולם נמצאות כמעט בכל תחומי הכלכלה, בנקאות, מסחר, קמעונאות, תעופה, תובלה, חקלאות, בנייה, ביטוח, בריאות, תיירות ועוד.
בארה"ב בלבד 25% מהאוכלוסיה חברים בקואופרטיב כלשהו- בקנדה 1 מתוך 3 תושבים חבר בקואופרציה כלשהי, כאשר לקו אופ בקוויבק יש יותר מ-5 חברים. ארגוני הקואופרציות בעולם מייצרים יותר מ-100 מיליון מקומות עבודה, כאשר בקנדה בלבד יותר מ-160,000 מקומות עבודה, בצרפת 700,000 מקומות עבודה ועוד.
בארה"ב ל-100 הקואופרטיביים הגדולים מחזור שנתי של 117 מיליארד דולר.
בישראל חברים כיום עשרות אלפי עובדים בקואופרטיביים שונים ניתן לאתר שתי תופעות מקבילות בארץ. מצד אחד המשך התופעה / טרנד של הפיכת אגודות שיתופיות מאגודה לחברה ומנגד התארגנויות חדשות של אגודות ישראליות וכן קואופרציות זרות המעוניינות לפעול בישראל.
התופעה של הפיכת אגודות שיתופיות לחברות - מוכרת כבר שנים רבות, ולעיתים נדמה כי אגודות מסויימות, ובכללן גדולות ומשמעותיות כגון תנובה, סבורות כי הפתרון לכל בעיותיהן הינו בשיטת התאגוד כאגודה ולא כחברה.
גם קיבוצים רבים סבורים כי הדרך הנכונה הינה לקיחת המפעל או מגזר קיבוצי ותאגודו כחברה. ככל הנראה לא רק כשיטה נכונה אלא ואולי בעיקר כדרך או הצדקה של הקיבוץ להוצאת הניהול לוף חיצוני, כאילו לא ניתן לנהל מבחוץ גם אגודה שיתופית.
מנגד - נראה כי מתחילה התעניינות חדשה בקמת אגודות שיתופיות בישראל. משרדי מייצג כעת 5 גופים שונים המעוניינים בהקמת אגודות שיתופיות בתחומים שונים ביניהם ביטוח, שיכון, ואפילו "בקיבוץ המתחדש".
במקביל, לאחרונה אנו רואים התעניינות גוברת של קואופרציות מוצלחות מהעולם, בעשיית עסקים בישראל. קואופרציות אלו, בעיקר מאיטליה ומקנדה, מחפשות בראש ובראשונה אגודות שיתופיות ישראליות לעסקים. צריך לזכור כי אצל חלק מהקואופרציות העולמיות קיים מנגנון ברור המעוגן במסמכי הייסוד שלהן של שיתופי פעולה קואופרטיבים בינלאומיים. גופים אלו אינם מעוניינים בשיתוף פעולה עם חברות ישראליות.
צריך גם לזכור כי מובן לכל שבישראל קיימות עדיין אגודות שיתופיות רבות ביותר, אשר חלקן אף מהוות מעין קרקע בתולית לעסקים. כך התנועה הקיבוצית, קואופרציות לצרכנות, להובלה ולתעשיה.
הסיבות בעד ונגד התארגנות כאגודה שיתופית ולא כחברה בע"מ:
ראשית, יש לזכור כי בישראל קיימות 3 דרכים להתאגדות: החברה, העמותה והאגודה השיתופית. בעוד שהעמותה אינה משמשת כמסך התאגדות מחבריה וכן אינה למטרת רווח, הרי החברה והאגודה מתחרות זו בזו כמנגנונים מתאימים לעסקים.
מבנה השליטה בחברה הינו מבנה פיננסי מובהק כלומר בעל המאה הוא בעל הדעה. הדירקטוריון מורכב מנציגי בעלי מניות כשבדר"כ מחזיק ברוב ההון הוא גם מחזיק ברוב זכויות ההצבעה.
מבנה השליטה באגודה הינו פשוט ביותר - לכל אדם קול אחד. כל חבר זכאי לבחור ולהבחר
1. בעד חברה -
א. כאשר חלוקת ההון אינה שווה. יש בעלי מניות בעלי אחזקות שונות.
ב. הכנסת משקיע אסטרטגי או פיננסי תמורת הקצאת אחוז מניות גבוה, אפשרית בעיקר בחברה.
ג. כאשר שוקלים הנפקה
ד. כאשר לא מעוניינים בפיקוח הדוק רגלוטיבי על התאגיד הפרטי (בחברה הציבורית השקופה לציבור ולרשות ני"ע - ההבדל אינו כה משמעותי).
ה. כאשר תחום הפעילות של התאגיד אינו קשור כלל לחבריו, אלא החברים מקימים אותו או מצטרפים אליו למטרות רווח ברורות וללא כל פעילות למען עצמם.
ו. כאשר חשובה במיוחד האפשרות לסיחור המניה או לנזילותה ושמירה ברורה על ערכה בשעת מכירה.
2. בעד אגודה -
א. כאשר חשוב לחברים המתאגדים לשמור על חלק שווה של כולם. המבנה המשפטי של מניה אחת לכל אדם מונע השתלטויות.
ב. כאשר החברים רוצים אפשרות לבחור ולהבחר באופן דמוקרטי וללא קשר להון המושקע. רק באגודה שיתופית יכול חבר המחזיק במניה שערכה רגיל, להשתתף, בבחירות אמיתיות ולבחור נציג למוסדות. כמו כן להבחר למוסדות בעצמו.
ג. כאשר הפעילות הנדרשת הינה למען הקבוצה. לדוגמא קבוצה של סוכני ביטוח הרוצים להתאגד בתאגיד בו לכל אחד יהיה קול שווה. או קבוצה של מהנדסים וטכנאי מחשב וכו'.
ד. כאשר חשוב לחברי הקבוצה הפיקוח הרגולטיבי. רשם האגודות בניגוד לרשם החברות, הינו גוף פעיל, יעיל, המבצע חקירות על כל תלונה וכל בעיה והינו בעל סמכויות רחבות עד כדי פירוק אגודות. באגודה הרשם גם מפקח על קבלת מאזנים בזמן, דיווחים נדרשים, קיום בחירות וכו'.
ה. כאשר חשוב כי הדירקטוריון יבחר אחת לתקופה ולא ינציח עצמו. כדי שתהא אפשרות של בחירה מחודשת ומערכת של איזונים ובלמים לפעילות ההנהלה.
ו. כאשר רוצים ליהנות מסיוע קואופרטיבי בינ"ל. לדוגמא מקואופרציה המשמשת כמבטחי משנה של חברות וקואופרציות עולמיות . גוף זה יטה ביתר קלות להתקשר עם קואופרציה ישראלית מאשר חברת ביטוח חדשה
ז. כאשר יש רכיב אידיאולוגי בהתאגדות.
בישראל, האגודות השיתופיות סובלות מתדמית ירודה ביותר בין היתר משום שהינן מזוהות עם ההסתדרות של פעם, והקיבוץ של פעם. נראה כי התדמית הציבורית היא של גוף אנרכוניסטי ואולי גם סוציאליסטי. בפועל הדבר רחוק ביותר מתדמית זו.
חלק ניכר מהאגודות הישראליות הינן מסחריות, דינמיות, הפועלות בשווקים תחרותיים וחלקן כמו קואופ ירושלים בהצלחה לא מבוטלת.
בעולם, לעומת זאת, הקואופרציות פורחות וצומחות. הקואופרציות מאוגדות בקואופרציות מדינתיות, אזוריות, מגזריות ועולמיות.