ב-17.11.05 עמד להמריא לישראל המנהל המסחרי של אחת החברות התעופה הלאומיות של מדינה ידידותית לישראל משדה התעופה קהיר, בטיסה סדירה של אל על.
האדם מאוד מכובד. בדרכונו ויזה מאושרת לישראל. לא אזרח של מדינה ערבית אלא של מדינה אסיאתית ידידותית לישראל. דרכונו מלא בוויזות מכל קצוות תבל, כולל ממספר מדינות ערב שכמובן לישראל אין איתן קשרים דיפלומטיים.
בדרכונו יש כ-40 ויזות שונות, חלקן לשנה לאירופה, לארה"ב ועוד. כל כוונתו היתה להגיע לישראל ליום אחד, לחתום איתי על הסכם להבאת 2,000 צליינים בכל חודש לישראל, מאותה מדינה. לסגור את הנושא כי יש לו טיסה למחרת לפריס.
הוא התייצב שלוש שעות לפני הטיסה בשדה התעופה כי ביקשתי ממנו. אמרתי לו: אלה הדרישות של שלטונות הביטחון, יש את הביקורת של הישראלים.
ואכן, הוא התייצב לביקורת בזמן, והנה פונה אליו נערה צעירה, לבטח אחרי שירות צבאי קצר של שנתיים, בוגרת סיירת בלשכתו של אלוף. היא היתה חמורת סבר, לפי דבריו של אורחי, והתנהגה בצורה אנטיפטית.
אותה בודקת בעלת עיטור האטימות לקחה את דרכונו של אורחי, דפדפה בו וחשכו עיניה. היא לא ראתה דרכון כזה עטור חותמות מכל העולם, גם מכל מדינות ערב, גם מכל מדינות אירופה ומארה"ב.
במשך שעתיים הוא נחקר על ידה. הוא מדד זמן - 120 דקות תמימות. הוא נלקח לחדר צדדי, הופשט לגמרי, כולל מתחתוניו, נבדק בכל חלקי גופו. לאחר מכן התלבש, חפציו נבדקו כעשר פעמים רצופות, פתחו כל פריט.
השיא הגיע לידי כך שרצתה אותה בודקת לפתוח את בקבוק השמפניה שהוא קנה לי כמתנה בחו"ל. אז פקעה סבלנותו של האורח שהתעללו בו כשעתיים והחל לצרוח עליה שאם היא תפתח את בקבוק המתנה הוא ינפצו מיידית לידה. רק לאחר ששאג ניגש האחראי על הביטחון ושיחרר את אורחי לעלות למטוס.
יש לציין כי אורחי ציין איזו חברה בארץ הזמינה אותו. הראה את מכתבי ההזמנה שעל פיהם הוא קיבל את הוויזה. נתן את מספרי הטלפון שלי ושל המשרד בארץ שהזמינו. הראה את כרטיסי הביקור שלו הראה את מסמכי ההסכם שעליהם הוא אמור לחתום כדי להביא לארץ כ-2,000 צליינים בחודש.
בשדה התעופה בקהיר מכירים את האיש. יש לציין כי גם אנשי הביטחון, כולל בעלת עיטור האטימות, ידעה מי הוא בדיוק. דווח לה כי הוא אישיות תיירותית ידועה אך מה יותר מענג מלהוכיח כמה אני חשובה. אני בעלת עיטור הטיפשות והאטימות, אשר נלחמת בכל כוחי לעצור את זרם התיירים לישראל.
כל המוסיף גורע - מדינת ישראל לא תזכה בתיירות. מי יבוא לכאן אם יש התנהגות כזאת של בעלות עיטור הטיפשות? מלונאים יקרים, על תבנו על תיירות לישראל. ראו את מלונות ירושלים הריקים. ראו את כל אתרי התיירות הריקים. חבל לכם על הזמן, תעברו לארץ ידידותית אחרת. המדינה רוצה תיירות אך במדינות אחרות.
עד שבעלות עיטור אלה לא יסולקו ולא ישלמו בכיסן על התעללות בתיירים הרוצים להגיע לישראל, לא תהיה לכאן תיירות ואנו נמשיך להיות גטו סגור ומנוכר אך מלא בנושאות עיטורי טמטום.
אל על הפרטית שעדיין חושבת שהיא לאומית
הטיסה: קהיר-ישראל. מספר טיסה: 444. שעת ההמראה: 22:30. תאריך: 17.11.05
כן, אותה טיסה שהאורח המבקר כאן בפעם הראשונה, אותה אישיות הרוצה לטוס לישראל לאחר בדיקה של שעתיים, חלקן בעירום מוחלט.
יש הודעה של אל על - יהיה איחור של שעה בהמראה, המטוס עדיין לא נחת בקהיר. נו טוב, יש איחור. על הצגים מופיע זמן הגעה לישראל - 01:25.
אני יושב בביתי ובודק במחשב כל 20 דקות מתי המטוס מגיע. התקליט של שדה התעופה מודיע 01:25 בתאריך 18.11.05 וכך נמשך הדבר עד השעה 01:15. אני רואה שאין כל שינוי גם בלוח בטיסות וגם בתצוגת המחשב ואני אומר לעצמי - נו טוב, השעה 01:15 ואין כל איחור נוסף.
אני יוצא מיד לשדה התעופה, לאסוף את האורח שעינו אותו. אני מגיע לשדה ועל הצג מופיעה השעה 01:25 זמן נחיתה וכתוב "באיחור". כמוני מופיעים עוד רבים השעה בשדה 01:55 ואז מופיע תיקון - הנחיתה תהיה בשעה 03:00. אני, כמו רבים אחרים, לא מבינים מה קורה. אני מתקשר למרכז המידע של אל על בשעה 02:00 ושואל אותם לפשר הדבר והם עונים לי: הטיסה בכלל לא המריאה. אני שואל: מדוע אתם לא מעדכנים את שדה התעופה בן-גוריון? אין להם תשובה.
אני חוזר לביתי וכל 15 דקות מתקשר לשדה התעופה. אכן התחילו לעדכן כל רבע שעה שיש איחור בהמראה לבסוף בשעה 03:30 מודיעים - זמן נחיתה סופי 03:46.
אני יוצא לשדה התעופה, מקבל את אורחי כאשר הוא יוצא משערי ביקורת הדרכונים בשעה 04:25. אני רואה את פניו שאומרות הכל, את סיפורו על בעלת עיטור הטמטום.
הוא מודיע לי כי הוא לא יוכל להישאר בארץ ליום ראשון וכי יש לו טיסה לפריס ביום שישי בצהריים והוא חייב לנוח כמה שעות, מכיוון שהגענו למלון בשעה 05:00 ועד שהלך לישון ולהירגע השעה היתה ממש מאוחרת.
בבוקר, בשעה 10:35, נפגשתי איתו. דיברנו מעט. הוא הביט בחוזה הבאת הצליינים לישראל ואמר: תראו, עם יחס כזה והשפלה כזאת שאני עברתי מעניין מה יעברו הצליינים. היינו צריכים לדון בנושא כשש שעות, לשבת עם עורכי דין ועוד, והדבר לא התאפשר בגלל איחור של כארבע שעות בהגעה לישראל.
כך נשארו רק כשעתיים ואי אפשר לסגור עניינים. דיברנו קצרות והוא טס לפריס. בטח שם קיבלו אותו בזרועת פתוחות, הוא הרי מטיס לשם מארצו 4,300 תיירים בשבוע. שם לא משפילים אותם ולא רוצים לפתוח בקבוק שמפניה מפוקק וארוז למתנה כדי לבדוק שזה לא בקבוק תבערה.
הכל הנזק נעשה על-ידי ילדה בת 21, בעלת עיטור הטיפשות של מדינה האוהבת תיירים אבל שלא יבקרו בישראל ועדיף שיבקרו בפריס או ברומא.
בעניין האיחור של מטוס אל על, אני ביררתי. לא בטוח שהפרטים נכונים אבל המטוס הגיע מקולקל לקהיר, עם בעיות במערכת ההידראולית באחת הכנפיים. לכן נאלצו לתקנו במקום כי המצרים לא נתנו למטוס מקולקל של חברה לאומית בבעלות פרטית להמריא לישראל, אם לא יהיה תקין.