לפני כשנה ישבו 22 אחוזי רייטינג אנושי וצפו ב'עובדה' - תוכנית התחקירים מבית היוצר של אילנה דיין וטלעד. תוכנית תחקירים מהמקצועיות ביותר שידע השידור המסחרי מעודו, ואשר מהווה, כמעט תמיד, נושא לשיח ציבורי ימים ארוכים לאחר השידור.
כך היה גם במקרה של סרן ר', הקצין הדרוזי מהאירוע שכונה "פרשת וידוא ההריגה".
התחקיר המעמיק שסיפר על התלמידה הפלשתינית בת כמעט 14 שנים, אימאן אל-המאס בדרכה לביה"ס ואשר נורתה כשהייתה באזור הביטחוני האסור לכניסת אזרחים;,סמוך למוצב גירית ליד רפיח. התחקיר כלל קדימונים אינטנסיביים ימים אחדים קודם לכן וריתק למסך רבים מאיתנו. סרן ר' שהיה מפקד המוצב, נאמר, הסתער על הנערה אחרי שחשד בה כי היא מחבלת. בכתב האישום המשודר והכתוב הובהר כי הקצין ירה בגופת הילדה ביודעו שהיא כבר הרוגה ושלא נשקף ממנה סיכון כלשהו.
תמונות מזעזעות, שחזור בסאונד צורם אוזניים ומסקנות קשות בנוגע לתפקודו ושיקוליו של סרן בצבא ההגנה לישראל.
סיפור טוב: קצין ולא ממש ג'נטלמן - על-פי מה שהוקרן בתוכנית, ועוד פוגע בילדה תמימה, חמושה בילקוט עם ספרים בדרכה לביה"ס. לא נאמר במפורש שהקצין הקרבי עטור ההצלחות הוא ממוצא דרוזי.
המדינה סערה, אישי ציבור נזעקו וחקירת המשטרה הצבאית נפתחה. התוצאה: כתב אישום קשה שממנו יצא הנאשם, כעבור שנה וחודשיים: 'זכאי'.
הוא זכאי, אבל כל עוד לא יעשו אמצעי התקשורת האלקטרוניים ותוכניות התחקיר למינהם חשבון נפש והפקת לקחים של ממש, הזיכוי יישאר כרשום על הקרח.
ברשות השנייה, בה אני חברת מועצה, מסרבים מאז זיכויו של הקצין להעלות את הנושא לדיון. דרישותי נהדפות בטענה שמה שהיה לרשות לאמר נאמר 'אז' וכי 'טלעד' נעלמה ממפת השידור המסחרי ואין יותר מה לעשות בנדון.
הכל טוב, לא נכון וגם לא ראוי לאמצעי מפקח שיש לו 'מילה' במערכות אלו בכלל ולעניין זועק לשמיים כמו שמה שכונה לימים 'פרשת הקצין הדרוזי'.
מערכת 'עובדה' לא התפרקה. היא רק עברה לזכיינית שידור אחרת: קשת. המערכת שבוקרה על-ידי ביהמ"ש תמשיך ותחקור ותשדר מתחקיריה, ולכן יש מקום לרשות לאמר את דברה ולו רק בשל הואקום שנוצר. דווקא כעת, כשטלעד ירדה ממפת השידור הופכת את חובת לימוד הלקחים על-ידי הרשות עצמה, למחויבת המציאות ולו רק בשל הצורך למלא את חלל הסקת המסקנות והאחריות שיש לגוף כרשות השנייה בשמירה על טוהר השידור בכלל ותוכניות התחקיר בפרט.
אל לה, לרשות, להתעלם מהעובדה שכתב האישום הונף לעברו של הקצין בשידור עצמו. לימים הסתבר כי מערכת יחסים עכורה בין החיילים הוותיקים והצעירים ביחידה היא שריפדה את הדרך לשידור התחקיר.
דווקא מערכות יחסים פנימיים כאלו הם נושא מעולה לתחקיר על תחקיר, וחבל שהתוצאה הייתה חבלה של ממש בתדמית קצינים דרוזיים בצה"ל, תיפקודם ושיקול דעתם.
הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו לא יכולה היום, לאחר תום המשפט וזיכויו של הקצין, להישאר אדישה. האצבע המאשימה הופנתה גם אל התקשורת, ומי כמו הרשות צריכה להיות זו שתעשה את חשבון הנפש הספציפי והכללי.
על מועצת הרשות והנהלתה, גם אם טיפלה בעבר בנושא, להקרין את הקלטת בפורומים המתאימים ולעיין בכתב האישום, הכרעת וגזר הדין ולהסיק מסקנות. האחריות נותרה על כתפי הרשות השנייה גם אם תסיק בסופו של מסלול הבחינה והדיון כי 'עובדה', בכל הנוגע לכתבת התחקיר הזו, זכאית לפרסי פוליצר במהדורתם הישראלית.