בנק ישראל הצטרף לאחרונה למצדדים בהנהגת מס הכנסה שלילי. לא בדקתי כיצד עובדת השיטה במדינות בהן הונהג, אך אין לי ספק כי בישראל יהיה זה כישלון ובכיה לדורות.
1) השיטה יוצאת מתוך הנחה שאנו חיים בחברה אידאלית, בה כל אחד עושה את המירב לפרנס את עצמו, והמובטלים כולם שואפים למצוא עבודה. כולם מדווחים על מלוא הכנסתם ומשלמים מס אמת. במציאות אין זה כך: יש המסרבים לעבוד ובוודאי שלא הכל מוכנים להתאמץ. לא כולם מדווחים על מלוא הכנסתם ולכן גם לא משלמים מס. עבור כל אלו יהווה רעיון המס השלילי תמריץ נוסף לכך.
2) מנגנוני המיסים אינם מצליחים כיום להשתלט על אוכלוסיית הנישומים, ובוודאי לא על האוכלוסיה כולה (ההתנגדות העיקרית לחובת דיווח כללית באה משלטונות המס). כיצד יצליחו לאתר את אוכלוסיית הזכאים ל"מס שלילי"?
3) גם אם יקום מנגנון כזה, הוא יהיה יעיל רק לגבי שכירים העובדים במקום מסודר. לכל האחרים, כולל עצמאיים, מובטלים, עובדים זמניים וכד' לא תוכל להתקבל תמונת מצב בזמן אמת. לגבי עצמאיים למשל, הדוח שלהם מוגש באיחור של כחצי שנה מתום שנת המס, והשומה-באיחור של חודשים רבים נוספים. מה יעשו כל אותם עצמאיים זכאים במשך שנה ויותר? כבר היום מחכים עצמאיים רבים להחזרי מס המבוששים להגיע.
4) אנשים רבים החיים בדוחק אינם קיימים כלל על המפה הרשמית ובקושי ידוע מצבם לארגוני צדקה או לרשות המקומית. כך יקרה כי הזקוקים באמת לא יופיעו כלל ברשימות הזכאים למס שלילי.
לאור כל האמור לעיל נראה כי הרעיון היפה עלול להפוך לסיוט עבור הכלכלה והחברה בישראל.