שופטת בית המשפט העליון, דורית ביניש, מכהנת כיום כיושבת ראש ועדת הבחירות לכנסת. במסגרת תפקידה אמורה השופטת ביניש לאשר או לפסול רשימות שונות לכנסת. כמו כן עוסקת השופטת, בתפקידה כיו"ר ועדת הבחירות, בבחינה שוטפת של אמצעי התעמולה של המפלגות השונות - לרבות הפירסומים באמצעי התקשורת ושידורי התעמולה בטלוויזיה. בסמכותה לפסול פירסומים שונים מנימוקים כאלה ואחרים, על-פי שיקול דעתה.
עד היכן מגיעות סמכויותיו של יו"ר ועדת הבחירות, אין לנו אלא להיזכר באירוע שבו הורה יו"ר ועדת הבחירות על ניתוק המיקרופונים והמצלמות במהלך נאומו של ראש הממשלה, אריאל שרון, בשידור חי בטלוויזיה, וזאת מן הטעם שראש הממשלה ניצל, שלא כדין, את אמצעי התקשורת, לתעמולת בחירות.
כחלק בלתי נפרד מתפקידה כיו"ר ועדת הבחירות מתחככת כמובן השופטת, באופן שוטף ודרך קבע, עם חברי הוועדה שהיא עומדת בראשה, בהם: פוליטיקאים, חברי כנסת ונציגי המפלגות השונות.
נשאלת השאלה: אם השופטת ביניש יכולה למלא את התפקיד הרגיש והמיוחד הזה, תוך התעלמות מהמצב האישי המאוד מסויים שהיא נתונה בו והממתין לה מעבר לפינה ממש.
שהרי מיד לאחר סיום מערכת הבחירות אמורה הוועדה לבחירת שופטים לדון במינוייה של השופטת ביניש לכהונת המשנה לנשיא בית המשפט העליון (במקומו של השופט מישאל חשין שאמור לפרוש בקרוב).
וחלק מחברי הוועדה למינוי שופטים הרי הם פוליטיקאים, נציגי המפלגות - אותן מפלגות המנהלות כיום תעמולת בחירות תחת עינה הפקוחה ובכפוף לשיקול דעתה של השופטת ביניש.
אבל חמור מכך:
תוך חודשים ספורים, עם פרישתו של הנשיא-השופט אהרן ברק, אמורה הוועדה למינוי שופטים לדון במינוייה של ביניש לתפקיד הבכיר שאין בכיר ממנו במערכת המשפט - הלא הוא נשיא בית המשפט העליון.
היכולה השופטת ביניש להסיח דעתה מהעובדה שהמפלגות, הנתונות כיום למרותה ולשיקול דעתה בתעמולת הבחירות שלהן, אמורות תוך זמן קצר לאחר מערכת הבחירות לשלוח את נציגיהן לוועדה למינוי שופטים שתדון ותכריע בגורלה האישי של אותה השופטת ביניש עצמה?
היכולה השופטת ביניש להניח את דעת הציבור, שבמצב עניינים זה ובתפקידה כיו"ר ועדת הבחירות היא נכונה לקבל החלטות אמיצות, שאולי לא ישאו חן בעיני המפלגות - אותן מפלגות שסמוך מאד לאחר מכן אמורות לשלוח את נציגיהן לוועדה למינוי שופטים שתכריע בגורלה האישי של השופטת?
ניגוד אינטרסים אישיים ייקרא הדבר במקומותינו.