לא הספקנו להתאושש מהצהרתה המפתיעה של שרת החוץ ציפי לבני כי אבו-מאזן "אינו רלוונטי", והנה מ"מ ראש הממשלה אהוד אולמרט, קפץ מייד כנשוך נחש ממושבו ליד הגה המדינה, ומיהר לסתור נחרצות את הצהרתה של שרת החוץ שלו, בהדגישו כי אבו מאזן עדיין רלוונטי למהדרין, וכמעט התחנן על נפשו שלא יתפטר ויפקיר אותנו חלילה פנים אל פנים מול ממשלת החמאס.
לדעתו של מ"מ ראש הממשלה, אנחנו, אזרחי ישראל, רפי שכל ומטומטמים, היות שלדברי הפרשן הממולח, שנאמרו לכתב ידיעות אחרונות: "דבריה של לבני לא הובנו כהלכה".
אדוני, מ"מ ראש הממשלה, מה יש כאן להבין? שרת החוץ אמרה את דבריה בצורה הבהירה ביותר, היישר אל המיקרופונים ואל אוזניו של השליח האמריקני דיוויד וולש, והוסיפה לקשי ההבנה, כמו מ"מ ראש הממשלה: "אבו מאזן לא יכול להיות עלה תאנה לרשות טרוריסטית, הקהילה הבינלאומית תטעה אם תנסה להתנחם בזרועותיו".
ואתם, אזרחי ישראל היקרים, שבחודשיים האחרונים מעניקים בסקרים 40 מנדטים לקדימה, במי אתם תומכים, באלה בקדימה החושבים כמו ציפי לבני, אך חוששים לצאת מן הארון, או באהוד אולמרט ומלחכי פנכתו?
הרי אלה הן שתי עמדות מנוגדות, שתהום עמוקה פעורה ביניהן ולא ניתן לגשר ביניהן, אלה הן שתי תפיסות עולם הסותרות זו את זו. האם עלינו לנהל מו"מ עם ממשלת חמאס, הכופרת בעצם קיומה של מדינת ישראל, כשלקראת חג הפורים עוטה מסכה של אבו-מאזן "רודף שלום", או להישמר לנפשותינו ולא להיכנס למיטה שבה הזאב שבלע את הסבתא, ממתין בשקיקה, כשרירו זב מבין ניביו, לבשרה הטעים של כיפה אדומה.
לתומכי אהוד אולמרט ולמפלגת המרכז האמורפית שלו הפתרונים...