"מחשב טוב - מורה לחיים"

נשוא השימוש באינטרנט מעלה שאלות רבות, הקשורות למבנה הנוכחי והראי העתידי של מערכת החינוך. האם המורים במתכונת הנוכחית, הם רלונטיים? האם המצב לפיו כל ילד הופך את עצמו ליחידת לימוד פרטנית, ומלמד את עצמו את מה שהוא אוהב בצורה מעמיקה, יכולה להיות למכשלה למערכת החינוך? תוך התייחסות למצבים קיימים אלה צריך לבדוק איך אפשר להוציא מהם את המיטב ברמה כללית יותר. ומכאן, איזה סוג של כישורים מחשבתיים ויידע דרושים כדי להתמודד עם המצבים החדשים האלה? ומה עם החינוך נגד אלימות אינרנטית, לה חשופים הילדים? עשרות משחקי מחשב אלימים המעודדים ומחזקים התנהגות אלימה (משחקי מלחמה, ירי והשמדת אנשים) ותוקפנית. ההשפעה עשויה להיות חזקה במיוחד אצל ילדים שאצלם ההבחנה בין דמיון ומציאות חלשה יותר. ומה עם אתרי האלימות, המין והסטיות למיניהם הפרוצות לכל ארחי פרחי?

רשת האינטרנט יכולה להיות שותף חשוב וחכם לתהליך הלמידה, בתנאי שנדע לנצל את יתרונותיה ונדע להזהר מחסרונותיה. מערכת החינוך זקוקה באופן בהול למורים בעלי יכולת התמודדות טכנולוגית, ובעלי חזון במלחמה כמעט יומיומית מול התלמיד הזאטוט המודרני. מורים שעל מנת שידעו להשתמש נכון במידע האפקטיבי של אוטוסטרדת האינטרנט, ישלטו במבנה הרשת, יתרונותיה, יכולותיה ומגבלותיה. הילדים רוכשים את הידע מחוץ לכותלי מערכת החינוך ונוצר מצב בו אותם ילדים מעורים בתחומים ההולכים ורבים הרבה יותר ממוריהם הממשיכים לדשדש בבינוניות ולמטה מזה. אסור שמערכת החינוך תקפא על שמריה ושניסחף למצב אשר בו מורים יודעים פחות ופחות מהילדים. מצב זה מחמיר ככל שהילדים מתבגרים.

גדל והולך הפער בין העולם הבטוח והמגונן של המורים, הדבקים בשיטות הלימוד המסורתיות כבמבצר בטוח - כשהם שאננים ואדישים לתמורות הטכנולוגיות - לבין ילדים קטנים השולטים ברזי המחשב והאינטרנט, במיומנות ומהירות. הילדים אינם פותחים יותר ספרי עזר, ולא מתלהבים מקריאה של טקסטים ארוכים אפורים ומתישים או מכתיבתם, ויותר מסתמכים על הפגנת שליטה מרשימה בכל רזי ופעלולי ה "אופיס". לדוגמא, כשבתי הייתה בכתה ה', לפני 3 שנים, התבקשה להגיש עבודה על רעידות אדמה. הילדה נכנסה לאינטרנט, ותוך שעתיים צרבה על תקליטור חומר רב, אשר לווה במצגת מרשימה ומלאה בפירוטכניקה והוראות הפעלה, מלל עשיר, סרטים ופעלולים. עבודה זו תיעדה את מהלך רעידות האדמה במאה האחרונה. מיותר לציין שהמורה לא ידעה איך לקרוא את העבודה, וביקשה... חומר מודפס. ירדה לטמיון עבודתה כל הסרטים והצילומים שבתי אספה ממאגרי שונים, המורה לא ראתה אותם מעולם... בתי הסתפקה אפוא בהקלדת עבודה במעבד תמלילים ובלי כל התוספות וההעשרה שהיו בתקליטור. כששאלתי את בתי שאלה סתמית מתוך כמות החומר האדירה בעבודה , שכמובן קבלה ציון 100, לא ידעה להשיב. כמו כן התקשתה לענות על שאלות רבות שנגעו לחומר שהיה כתוב ב-15 עמודי טקסט מרשימים לא פחות. כעסתי עליה, ומייד התעשתי. היא לא אשמה. המורה ביקשה ממנה, והיא עשתה מה שביקשו, ואפילו יותר מכך. אף אחד לא אמר לה שגם צריך לדעת או להבין מה ש"העתיקו" ו"הדביקו" בחמש דקות.

אכן, תור הזהב של "העתק" ו"הדבק"...

באותו יום אמרתי לעצמי, ששיטת הלימוד של פעם, פשטה את הרגל. אין יותר כתיבת סיכומים ארכאית בספריה, אלא מציאת מידע והעתקתו כמעט מבלי לקרוא. בטכניקה, היא שולטת, וכאשר היא תצטרך לדעת משהו, שגם מעניין אותה, היא תדע מה לעשות, ובודאי גם תקרא היטב... לפיכך מצב הקניית חומר והטמעתו נעשה הרבה יותר חמור לא רק בבתי הספר היסודיים אלא גם בתיכונים.

התלמידים האינטרנטיים יודעים למיין את המידע אולם לא להפריד בין עיקר לטפל. הם מכירים את כל הפעלולים היכולים להרשים כל מורה ותיק או מתחיל, ולהביאו לנחיתות כשהוא רואה את השליטה המרשימה בטכנולוגיות המידע - והיכולת להביא, למצוא ולהגיב על מיגוון גירויים עצום באינטרנט במהירות בלתי נתפסת. אלו ילדים המתחרים ביניהם, מי יקים אתר אינטרנט אישי יפה יותר ומרשים יותר. חייבת להשתנות ההתייחסות לדור תלמידים חדש זה, המרחיב מיום ליום את פער המידע והיכולת הדיגיטלי בינו ובין המורה, ושומט מהמורה את הבסיס העיקרי של סמכות הנובעת מהידע. ישנם מקרים רבים, בהם הילדים יודעים יותר מהמורים בזכות חשיפתם המוקדמת לאינטרנט. אחת הסיבות לפערים היא, שכיום הילדים נוטים פחות לשחק במשחקים וצעצועים קלאסיים, וצוברים זמן מסך רב מול הטלוויזיה והמחשב. כל הצעצועים "הנחשבים" הינם מושתתי טכנולוגיה עתירת ידע, יכולת שליטה, ואינטראקציה. היום ההורים צריכים לעשות שידרוג למחשב בגלל המשחקים המתוחכמים זוללי הזיכרון ונפח עבודה איחסון. הרי עוד בטרם מלאו לזאטוט שנתיים, הוא משחק במחשב עם העכבר יחד עם המוצץ.. אותם ילדים מוכשרים, חשופים גם לשימושים שליליים באינטרנט. מאחר ועדיין אינם מצוידים בכלי ניתוח ושיקול דעת של בוגרים, או בחירה מושכלת, יש ללמד אותם כללי התנהגות בעולם הוירטואלי. יש לציד אותם בכלים שיעזרו להבחין בין מותר לאסור ולהגן עליהם בפני הונאה, פדופיליה, סטיות למיניהן, פורנוגרפיה ואלימות כדוגמת הנער אופיר שנרצח.

אין ברצוני לדון כאן בפתרונות אפשריים, אלא רק להעלות את השאלה: איך אפשר לחנך ולהכשיר מורים דוקא לדרכי החינוך והתפקוד הדרושות בעולם עתיר-מידע ידע וטכנולוגיה? השינוי העתידי המהותי ביותר במערכת החינוך, יהיה החלפת המורה במחשב, במסגרת הידועה כיום של בתי-הספר. כלומר, בתי-הספר ימשיכו להתקיים, אולם במתכונת שונה. המחשב יהיה מקנה הידע האמיתי , והמורה יחנך כפי שהוגדרה הססמא המיותמת "מורה לחיים..." תפקידו של המורה הקלאסי, יפנה את דרכו לקידום עבודה ויכולת אישית- מותאמת לכל תלמיד ותלמיד. המורה גם , יעסוק בהכוונת תלמידים בסדנאות, מיומנויות למידה, פעילויות ופרויקטים קבוצתיים, הדרכות בספורט, טיולים, ביקורים במוזיאון, ושימור דרכי האינטראקציה הבינאישית ההדדית. הטכנולוגיה כיום מאפשרת ביטול מרבית המקצועות המושתתים על פסי הייצור האנושיים, וחוסכת את מרבית הפעילויות המבוססות על כוח-אדם בלתי מיומן. האמנם זה יהיה גם סופו של מקצוע ועידן המורה הקלאסי? או אולי תהיה זו תחילתה של הוראת חינוך אמיתית ונכונה ומותאמת לילדים ויכולתם היום.

איך אפשר לחנך ולהכשיר מורים לדרכי החינוך והתפקוד הדרושות בעולם עתיר-מידע ידע וטכנולוגיה? ונוספת שאלה: גם בעיות אתיות חדשות שמתעוררות בעידן בו ילדים שולטים ברזי האינטרנט. ההבחנה בין מותר לאסור כאשר אין מגבלות ממשיות בעצם. כיצד יתמודדו המורים עם ילדי ה-"פינגים", אותם ילדים שבמקום לזרוק אבנים על האויב, מעבירים בדואר האלקטרוני הוראות פשוטות ומדויקות עם מספרי "פינג" ( כתובת מספרית של אתר) של אתרי האויב על מנת להפיל אתרים אלו? את הפלת האתרים המסיבית בשנה שעברה ניהלו בעיקר ילדים בני 11, שאינם מודעים לעבירה הואנדליסטית שביצעו, ולאיסור שבכך, שגם המורים וההורים אינם מודעים למעשיהם.

רמות מיומנות גבוהות גם במקצועות קלאסיים. למשל, לעבודה בסביבת עבודה ולמידה דינמית ייחודית וגמישה שיכולה להשתלב בכל שכבות ומקצועות הלימוד. לדעת כיצד להשתמש במערכת מידע אינטרנטית ללא צורך בידע מוקדם, תוך שיתוף התלמידים. אם ניקח למשל את מקצוע התנ"ך שיטות החינוך הרווחות היום, מיושנות ולא יעילות בהשוואה ליכולות השימוש באינטרנט ההופך את תהליך הלמידה למעניין, מרתק ואינטראקטיבי מנקודת ראותו של התלמיד. אין להתעלם מכך שלצד היתרונות עולים גם החסרונות למשל, רמת ומידת המהימנות והמקצוענות של המידע הנשאב מהאתרים, האם ריבוי המידע עלול לגרום לחוסר יכולת הבחנה בין עיקר לטפל, לרדידות בעומק הלמידה ולריבוי באינפורמציה מיותרת? עבודה באמצעות גלישה באתרים יכולה להשפיע על צורת חשיבה לא מסודרת, בגלל היותה "קישורית" ולא ממוקדת או מובנית. בניגוד לעבר, גם מקצועות "נמוכים" שבעבר דרשו רמות מיומנות נמוכות כמו מכונאות רכב למשל, הפכו היום למקצועות עתירי טכנולוגיה ומיחשוב. המורה כיום, נדרש לידע רב ורחב עם, שנחשב הכי פחות "אינטרטני" שאפשר להעלות על הדעת, הרי שבלחיצת כפתור, ניתן לקבל למשל את כל הפסוקים שבהם מופיע המילה ירושלים, ולנתח את המשמעויות הנובעות ממיקומן. האם לא עדיף להפעיל דרך משחקי חשיבה שניתן לעשות עם תוכנות מדף "תנכיות" או תוכנות מובנות ויחודיות מענינות? לעומת זאת דוגמה שלילית הם אתרי "בנק העבודות המוכנות", שהילדים שולטים ברזיהן, ומי שמתעצל אפילו "להעתיק" ו-"להדביק" לבד, יכול לעשות זאת מהבנק עצמו. חלק מהמורים המודעים ליכולות ההיצע של האינטרנט,ומכירים את הפעלולים הללו, אולם האחרים, פשוט יתנו 100 וימשיכו הלאה... לפני מספר שנים, טרם עידן התוכנות המזהות "מעתיקים" סטודנט שלי הגיש לי עבודה, שכנראה התגלגלה לבנק העבודות. לביש מזלו אני הייתי מחברת העבודה ש"גנב". כתבתיה שנים אחדות קודם לכן...

ספר הלימוד המודפס הראשון פותח בשנת 1657 על-ידי כומר אנגלי בשם ג'ון קומיניוס, אשר חיבר ספר ראשון להוראת לטינית. מאז נותר ספר הלימוד הקלאסי במתכונת דומה פחות או יותר: תכני לימוד המשקפים את תוכנית הלימודים לגיל הרלונטי. מאז שנת 1657 לא השתנה מבנה הספר באופן מהותי, והוא עדיין מחולק לפרקים, ליחידות ללא יכולת הרחבת ידע, יכולת המצויה בכל תקליטור פשוט, ובודאי באינטרנט. היום, מבנה הספר הקלאסי, שיהיה הכי מושך ואטרקטיבי, צריך להתחרות עם מדיות המשלבת תמונות, צלילים סרטים, ומה לא, בכל רמה נדרשת. מגיל אפס, חשופים הזאטוטים לתכנות למידה מתוחכמות, וספר הלימוד הקלאסיים לא מתאים בעידן בו הכל נמצא בקליק אחד. למורים יש בעיה קשה של יכולת התמודדות בעידן בו הכל נמצא בקלחיצת כפתור אחת, ומוגש בצורה מעניינת ומגרה. לצערי, הנתונים המתפרסמים בעיתונות בעת האחרונה אינם מחמיאים לרמת הלימוד, והצניחה במדד העולמי בתחום הוראת המתמטיקה למשל, צריכה לשמש יותר מאשר תמרור אזהרה. אינני יודעת מהם הגורמים לצניחה לא מחמיאה זו, אולם התוצאות העגומות מחייבות תשומת לב מיידית לבלימת ההדרדרות במורד מדד הציונים העולמי