X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים

כמדי שנה שוב נעמוד דום לזכרכם במשך שתי דקות בעת צפירת הזיכרון. שוב נעצור את חיינו לרגע קט כשעל פנינו מבט מיוסר וליבנו דאב את חסרונכם. ועם רדת הליל יזנקו לשמים סילוני הזיקוקים וייתנפצו מעל לראשינו באלפי הבהקים, אז נעבור בחטף לחגיגות המוניות ורעשניות מלוות בהלמות פטישי פלסטיק נבובים על הראש ובהתזת קצף לבן, כשענני המנגל מתאבכים אל-על.
אז אנא סִלחו לנו. לא על המעבר החד והבלתי נסבל מעצבות השכול לשמחת עצמאותנו, שהרי כמה מכם רק בשנה שעברה עוד נטלו חלק בזאת. סִלחו לנו על שכל-כך בקלות צולל זכרכם אל תהום הנשייה הלאומי.
בדיוק כשם שלא בחרתם בגורלכם ולא נשאלתם אם אתם מוכנים למות עבורנו, כך לא הטיל עליי איש לבקש מכם סליחה. עגמת נפשי דורשת זאת. עלבון השכחה הלאומי דוחק בי לעשות זאת עכשיו ובקול רם. לכן אני מתנצל בשם אלפי החיילים הצעירים שמשרתים ממש באותן יחידות שבשורותיהן צעדתם גאים אל מותכם, אך הם אינם מכירים את מורשתכם. נכון שיש במפקדת קצין חינוך ראשי מדור שלם שעוסק במורשת הקרב ופעילותו מבורכת, אך למרות זאת בקיאותם של מרבית חיילי צה"ל במורשתו שואפת לאפס. נכון שכל המפקדים מכירים בצורך, אך תבינו, אין להם פנאי ולצערי גם הם עצמם אינם יודעים מספיק.
אני מתנצל בשם מאות אלפי התלמידים שמסיירים במהלך השנה במרומי הגולן והחרמון, בעמקי הגליל ופסגותיו, במישורי הנגב ובשפלת החוף, נהנים מהשייט בקייקים בירדן, מהדהירה בג'יפים או בטרקטורונים, מסיירים במפלי המים השוצפים וצופים בנופי ארצנו המרהיבים, אבל עוברים באדישות ליד אנדרטאות הגבורה שהוקמו לזכרכם. תבינו, גם הם תאבי חיים בדיוק כמו שהייתם אתם, והרי רוב המלחמות התרחשו בטרם נולדו.
אני מתנצל בשם המורים והמחנכים שלא מלמדים אותם את מורשת צה"ל, מהטעם הפשוט שגם הם לא יודעים. אין להם זמן. הם מודים שזה חשוב, אך הם חייבים להספיק להכינם לבחינות הבגרות. הם גם מעולם לא התקוממו נגד משרד החינוך, שהחליט שאין צורך ללמוד על מלחמות ישראל, שהרי זהו מקור פרנסתם וחרב הפיטורים מתנופפת מעל לראשיהם.
אני מתנצל בשם אותם תלמידי הישיבה שנהרגים באוהלה של תורה, אך מרביתם לא טורחים להתגייס לצה"ל, כי דמם, כידוע, אדום יותר מדמכם. אני מתנצל בשם הזמרים ידועי השם, ששיריהם על עצבות, רעות הלוחמים וגבורתם יושמעו מעל גלי האתר או על מרקעי הטלוויזיה, אך בניהם אינם משרתים בצה"ל, כי "זה לא מתאים להם". תבינו, הם חייבים לבנות את הקריירה שלהם.
אני מתנצל בשם ההורים, שמעדיפים לקחת את ילדיהם לסיור בדיסנילנד, בכיכר טראפלגר, במגדל אייפל או סתם באנטליה במקום לבקר ולו פעם אחת בתל פאח'ר, בגבעת התחמושת, בעמק הבכא, בגשר 'עד הלום' או בביר עסלוג'. הם בסך-הכל רוצים להעניק לילדיהם חיים איכותיים והרי אין טעם להעמיס על כתפי הילדים את מוראות המלחמות, כשהשלום כבר ממש בפתח. ובכלל גם הם לא כל-כך ביקרו שם.
כן, אחיי הלוחמים, חללי מערכות ישראל, קורבנכם לא היה לשווא. למרות הכל הפכנו למדינה נורמלית. החיים הרי חייבים להימשך.
תסלחו לי שאני מדבר בהכללות, כי יש עדיין רבים וטובים שמוקירים את תרומתכם ועושים הכל כדי להנציח את זכרכם, בעיקר משפחותיכם, חבריכם לנשק וקומץ משוגעים לדבר. אבל לרוב אזרחי המדינה חשובים איכות החיים, ההישגיות האישית והמעמד החברתי. אל תעצבו, נעמוד שתי דקות לזכרכם ונאזין כל היום לשירים נוגים. חלק מאיתנו אף יבקר בבתי העלמין ויניח זר פרחים על מצבות אבן הדוממות. ככה זה כשרוצים להיות כבר, לכל הרוחות, מדינה שפויה ככל העמים.

הכותב הוא סופר והיסטוריון צבאי
תאריך:  01/05/2006   |   עודכן:  01/05/2006
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
נסים גבאי
רבים הנופלים ש"הלכו כך סתם בדמי ימיהם"... אבל אלישע, איך אומר: מסמל בעיני את כל הרע באובדן, במלחמות המיותרות, ובזיכרון הכואב שאינו נותן מנוח
רוני אלוני-סדובניק
שיטת המכסות, לפיה בכל מוסד 30% מקומות לבנות מזרחיות והשאר לבנות אשכנזיות, היא שיטה ידועה ומושרשת היטב... ואולם היכן משרד החינוך? מדוע הכניס תחת כנפי תקציביו מוסדות הפועלים בניגוד לחוק?
איתן גנור
הציבור, באמצעות שליחיו, חברי הכנסת, צריך לגרום לשינוי התנהלות משטרת התנועה. על ועדת הכנסת המתאימה להציב למשטרה יעדים מועילים, ולפקח על ההתקדמות בהשגת יעדים אלו
שושנה ויג
אתה יודע טוביה, זכית לחיות בעידן שעודד את חופש הביטוי וכן, אופנות שהחלו בילדותנו עדיין מהוות מסורת בקרב בני הנוער. אבל מה לא זכית אחי הטוב, אבל מה לא זכית לראות? אני אעדכן אותך. אף שלא רציתי לכתוב לך אני אכתוב לך
אהוד אולמרט
דברי ראש הממשלה (בפועל) בעצרת הזיכרון לחללי מערכות ישראל בגבעת התחמושת    יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל - 1.5.06
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il