תמצית העובדות
זוהי בקשה ליתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, שהתיר את הגירת שני ילדיהם הקטינים של הצדדים לאנגליה עם אמם, המשיבה.
המערער והמשיבה נישאו זה לזו בשנת 1993 ונולדו להם 2 ילדים. בשלהי שנת 2002 התגרשו. בהתאם להסכם שאושר וניתן לו תוקף של פסק דין, ניתנה משמורת הקטינים בידי המשיבה ונקבעו הסדרי ראיה למערער. ביום 17.3.03 הגישה המשיבה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, להתיר לה להגר עם הילדים לאנגליה ולקביעת הסדרי ראיה מתאימים בינם לאביהם, וזאת נוכח רצונה למסד הקשר עם בן זוגה החדש, יהודי אנגלי תושב לונדון. זמן קצר לאחר מכן הגיש המערער לבית המשפט לענייני משפחה תביעה לקבל לידיו את משמורת הקטינים. המערער מתנגד להגירת ילדיו לאנגליה.
בית המשפט לענייני משפחה קיבל את תביעת ההגירה של המשיבה, באמצו את חוות דעתה של המומחית, שמינה בשאלת ההגירה והמשמורת, לפיה הילדים מסוגלים לבצע את המעבר ללא טראומה שתגרום נזק להתפתחותם. בית המשפט קיבל את עמדת המומחית, כי טובת הילדים להגר עם אמם, שאחרת ייגרם להם נזק שיסודו בשלושה: העומס על האם שיפגע ביכולת ההורית שלה; מתח ועוינות בין ההורים שסביר שיזיקו לילדים; העומס על הילדים מעצם ידיעתם כי בגללם נמנע דבר מאימם.
בית המשפט ציין, כי הבית שבו עתידים הילדים להתגורר עם אימם באנגליה מצוי בסביבה, בה מתגוררת אוכלוסיה ישראלית ויהודית, לרבות בתי ספר יהודיים ושירותי קהילה שונים. עוד קבע, כי ניתן יהיה לקיים קשר יומי רציף בין הקטינים לאביהם באמצעות כלי התקשורת האלקטרוניים, וכי באמצעות ביקורים ממושכים יותר ניתן יהיה לשמר הקשר עם האב ולפצות על הצמצום בתכיפות המפגשים.
בית המשפט נתן דעתו לשאלה, האם יש לאפשר לקטינים להביע עמדתם בפניו וציין, כי הילדים הביעו מפורשות את רצונם שלא לקחת חלק בתהליך קבלת ההחלטות. לפיכך נדחתה תביעת המערער לקבל לידיו את משמורת הילדים והתקבלה תביעת המשיבה לאישור הגירת הילדים עימה.
ערעור האב לבית המשפט המחוזי - נדחה. טענת המערער, כי היה על בית המשפט לענייני משפחה לשמוע את הקטינים באופן בלתי אמצעי נדחתה, משנקבע כי הקטינים הביעו רצון בפני המומחית, שלא לנקוט עמדה בסוגיית הגירתם. טענותיו של המערער על החלטת בית המשפט לענייני משפחה שלא להיעתר לבקשתו להזמין תסקיר בינלאומי - נדחו.
המערער הגיש ערעור לבית משפט זה, בדרישה לקבלתן של חוות דעת משלימות בטרם הכרעה, ובפרט חוות דעת מומחה עדכנית ומשלימה באשר לבקשת המשיבה להגר עם הקטינים. המערער אף סבור, כי בית המשפט המחוזי שגה, כאשר דחה את בקשתו לקבל תסקיר בינלאומי בעניין תוכניותיה של המשיבה למגורים באנגליה. כמו כן המערער דורש, כי בית המשפט ישמע באופן בלתי אמצעי, בלשכת השופט, את עמדת הקטינים באשר להגירה, ועוד נטען כי לא נשקלה זיקתם של הקטינים לישראל מבחינת הזהות, מבחינה חברתית ולשונית וכי גם בעניין זה יש להזמין חוות דעת משלימה ועדכנית.
הוחלט לדחות את הערעור.
נקבע - קבלת חוות דעת מומחים הינה האמצעי המרכזי, שבידו של בית המשפט, הדן בבקשה להתיר הגירתו של קטין. חוות הדעת הופכת את "טובת הילד" ממושג ערטילאי ואמורפי, לבעל ממשות ותוכן קונקרטי.
נקבע - ככל שמתמשכים ההליכים, וכאשר סבור בית המשפט כי חוות הדעת שבפניו עדכנית דיה וכי די בה לצורך קבלת החלטה, אין מתחייבת בהכרח קבלת חוות דעת נוספת עדכנית יותר. שאלה זו ראוי לה שתוכרע לאור נסיבותיו של כל מקרה. במקרה שבפנינו לא מצאתי, כי יש לקבל טענותיו של המערער, באשר לצורך בחוות דעת משלימות. איני סבורה גם שנכון להתערב בהחלטה שלא לקבל תסקיר בינלאומי.
נקבע - בבואו של בית משפט לשקול האם יש לשמוע את הקטין שעניינו מובא בפניו, עליו להביא בחשבון לא רק את השאלה, האם מדובר בקטין שגילו וכשריו מאפשרים לו לגבש דעה עצמאית, אלא גם את המצב המורכב והעדין בו נתון קטין, שהוריו נפרדו, ואשר נדרש להביע רצונו, בהתייחס לבקשת מי מהם בסוגיית המשמורת. בית המשפט מחויב בהגנה על קטינים ומחויב הוא גם בהקשר זה לבחון מהי ההחלטה העולה בקנה אחד עם טובתם. במקרה דנן הקטינים הביעו רצון מפורש, שלא לנקוט עמדה במחלוקת בין הוריהם, ונכון עשו הערכאות הקודמות כאשר כיבדו רצונם זה.
נקבע - שיקולים חינוכיים, לאומיים וערכיים הובאו לא אחת בפסיקתו של בית משפט זה במקרים בהם התבקש להכריע בטובת הילד. בחלוף השנים גברה הנטייה לבחון את טובתו של הילד על-רקע קשריו עם הוריו ונתוניו האישיים. דומה כי החשיבות, שיש ליתן לשיקולים של זיקתו של קטין לארצו ולעמו נגזרת מעמדות ההורים ומן החשיבות שהם מייחסים לסוגיה זו שהיא ערכית במהותה.
נקבע - במקרה דנן ניתן יהא לשמר את זהותם של הילדים ואת שליטתם בשפה העברית גם באנגליה, בהיותם מוקפים יהודים וישראלים דוברי עברית, ומעצם הקשר הרציף עם אביהם והביקורים בארץ. המשיבה אף היא ישראלית במוצאה ואני תקווה כי תשכיל לטעת בילדים את זהותם כבני העם היהודי, ואת שייכותם ושורשיהם במדינת ישראל, גם אם אינם חיים בה. בדומה יוכל גם האב, בקשר שיישמר בינו לבין הילדים ובביקורים שנקבעו, לחנכם לזהות יהודית וישראלית ולכשיהיו הם לבוגרים יוכלו הם לבחור את מקומם. לפיכך, לא מצאתי כי שיקול זה לעצמו יש בו כדי לשלול את הבקשה להגר.
נקבע - בחינת טובתו של הילד בבקשה להתיר הגירה, אינה יכולה להיעשות במנותק מן המכלול המשפחתי אליו הוא משתייך, ומבחינת השפעת ההחלטה על כל אחד מהוריו. העובדה שההגירה נתבקשה בשל צורך של האם, ולא בשל צורך של הקטינים, אינה פסולה בעיני.