אילו היה נוחת כאן חייזר שהיה לומד על המתרחש בישראל מהתקשורת שלנו, היה בוודאי משתכנע שהוא קורא עיתונות פלשתינית הרוויה בתעמולת זוועה נגד מדינת ישראל. התקשורת שלנו מלאה בצילומים ובכתבות מעוררות רחמים על פלשתינים פצועים, ורצוי ילדים, שנפגעו מהארטילריה של צה"ל. עשרות פעמים ראינו בטלוויזיה את הילדה הודא המבכה את אביה שנהרג בחוף עזה - ואילו ילדי שדרות הרועדים מאימת הקסאמים כמעט ואינם זוכים בזמן מסך.
התקשורת המגוייסת שלנו, שאין טובה ממנה במכבסת מילים, שוטפת את מוחותינו ללא הרף, בהדגישה בכל הזדמנות כי בעת חיסול טרוריסטים הרגנו אזרחים פלשתינים "חפים מפשע". תצלנה האוזניים להאזין ללא הרף לאשמת השווא הזאת המוטחת בפנינו בשיטת גבלס, שר התעמולה הידוע לשימצה של היטלר ימ"ש, שיטה בה חוזרים על השקר עשרות פעמים עד שהוא הופך לאמת.
החזרה האין סופית על "פלשתינים חפים מפשע" שנהרגו מאש כוחותינו, מטרתה לעורר בנו רגשי אשמה בעוד ההיפך הוא הנכון: אזרחים אלה אינם חפים מפשע, הם החמיצו הזדמנות היסטורית, שלא היתה לאחיהם באף אחת ממדינות ערב, להשתתף בבחירות דמוקרטיות. הם ניצלו את ההזדמנות במלואה, ובחרו ללא מורא ותחת עינם הפקוחה של משקיפים זרים, בממשלת חמאס שאינה מכירה בקיומה של ישראל ומעודדת את רצח אזרחיה.
הם אינם יכולים היום לרחוץ בניקיון כפיים וליילל כאשר הם נדרשים לשלם את מחיר הדמים, השכול, והעוני אותו חוללו במו ידיהם בפתקים אותם שלשלו לקלפי. לאסונם הם לא למדו כל לקח מההיסטוריה האומללה שלהם, והם שבים וזורעים לעצמם נכבה חדשה שעלולה להיות קשה שבעתיים מזו של 1948 אותה הם מבכים ללא הרף.
"כורה בור בו ייפול וגולל אבן אליו תשוב" אמרו חז"לינו, וכמה מצער שפרשנינו ועיתונאינו מתנכרים לאמת הנצחית הזאת. ואם עסקינן ב"חפים מפשע", מי אם לא אנחנו שזכאים להשתמש בכינוי הזה, משום שכל חטאנו ו"אשמתנו" הם שלפני יותר מ- 100 שנה התחלנו בתהליך של השיבה לארצנו ממנה הוגלינו לפני 2000 שנה.
זאת ועוד, בנוסף להיותנו חפים מפשע אנחנו גם חפים משכל, משום שאנחנו, הפוך על הפוך משכנינו הפלשתינים שבחרו בממשלת טרור, בחרנו באיוולתנו בממשלת הבלגה, הינתקות והתכנסות, ואנחנו מייללים היום על המחיר שאנחנו משלמים במאות קסאמים המתפוצצים על ראשינו ובקרוב (הלוואי ואתבדה) יתפוצצו בערינו טילי גראד שהטווח שלהם וכוח ההרס שלהם כפול משל הקסאמים.