דאגתי מהתפשטות נגע הסמים, וסלידתי מסוחרי הסוטול ידועה לרבים. במשך שנים השתתפתי וערכתי תוכנית רדיו בהגשת ד"ר אייל מדני, בשם "שמים סוף לסמים ולאלימות".(מוצ"ש/fm91/22:00).
ולמרות האמור לעיל, יש בי הזדהות עם כוכב הכדורגל בעבר פליקס חלפון, שסיים לרצות עונש מאסר, בגין ניסיון נפל להבריח קוקאין מקולומביה לישראל. יודגש, שלא חל פיחות בסלידתי מסוחרי סמים - נהפוך הוא.
פעמיים קראתי את הריאיון שנתן פליקס חלפון לידיעות-אחרונות (26.5.06), ופעמיים ראיתי אותו בטלוויזיה. אצל ירון לונדון ומוטי קירשנבאום (12.6.06), ובחדשות הבוקר בערוץ 2 (14.6.06).
שלושה משפטים שיצאו מפיו של חלפון, הם שהניעו אותי אל המקלדת. הראשון: "ידעתי שמגיע לי עונש"! השני: "אני מביע חרטה עמוקה". השלישי: "היום אני רוצה לתת מעצמי לחברה ללא תמורה".
נכון, פליקס חלפון עשה מעשה חמור. למי שלא יודע: הוא ניסה את כוחו בבלדרות קוקאין, נתפס, נשפט, והורשע. חמש שנות מאסר נגזרו עליו, מתוכן ישב שלוש שנים. לאדם מפורסם, אבא לשתי בנות קטנות, חוויה כזו, היא לא עניין של מה בכך. מדובר בצניחה חופשית, עם מצנח שלא נפתח.
שבועיים הוא נושם חופש, ומנסה לשקם את חייו. מגיע לו שנעזור, נתמוך, ונחזק אותו. אם נצליח, ואני מניח שבמקרה הזה, זה לא יהיה קשה - יש לנו חלק בהוצאתו של "עבריין קל-קר" ממעגל העבריינות, וצירופו לחברה היוצרת.
שורות אלה נכתבות משתי סיבות:
א)- כדי לחזק את רוחו של פליקס חלפון, ולהעביר לו מסר של אהבה.
ב)- כדי לשכנע את קוראי, שבמקרה הזה, הסליחה היא האינטרס של כולנו.
פליקס חלפון בהגדרה, הוא אדם חיובי שמעד מעידה חד-פעמית. למי שלא עקב, אז: לקראת סוף הקריירה שלו ככדורגלן הוא פתח עסק שנקלע לקשיים. עקב תמימות עסקית (יש דבר כזה), הוא לקח הלוואה בשוק האפור. מדובר בריבית רצחנית. לעיתים - תרתי משמע. מי שלא התנסה בחוויה הזו (אני כן, ולכן הפסדתי את דירתי), לעולם לא יבין מה זה טייפון פרטי.
קושי או עיכוב בהחזרת הכסף מעצבן את המלווים, שברוב המקרים מחוברים לעבריינים אמיתיים. אלה, אין להם שום רתיעה לאיים על היקר לך מכל (במקרה של חלפון, על שתי בנותיו הקטנות), אם לא תחזיר את הכסף. וכדי שלא תטעה בהבנת הנשמע, הם דופקים בך כאפות על החשבון. כאפות מהסוג שמחייב טיפול רפואי.
רק לשם המחשה, סיפור לדוגמא: לפני שבועיים קראנו במעריב את הכותרת הזו: "אנשי מולנר נעצרו, אחרי שהנסחט ניסה להתאבד". מדובר במקרה שבו תושב אור-יהודה לקח הלוואה בשוק האפור, והתקשה להחזיר. שלושה מאנשיו של מולנר, תפסו אותו, ואחרי שדפקו בו מכות רצח, איימו על חיי משפחתו. המשטרה היתה חסרת אונים, מפני שאף אחד מבני המשפחה, לא העז להגיש תלונה. הקורבן לא עמד בלחצים, וניסה לשים קץ לחייו. רק אז נכנסו לתמונה חוקרי מפלגה התשאול בפיקודו של רפ"ק נסים דאודי.
אני מביא את הסיפור הזה, כדי להסביר את הלחץ שבו נתון מי שהסתבך בהלוואה בשוק האפור. המסכן מאור יהודה, חשב שרק התאבדות תחלץ אותו מאימת העבריינים, ופליקס חלפון קיווה שניסיון בלדרות אחד - "מכה" בעגה עבריינית - יוריד אותם מעליו. למזלו הרע/הטוב הוא נכשל, והושלך לכלא.
זה המקום, שמוחם של צדיקים מייצר הרהורים מזוקקים. החרטה שהשמיע, והנכונות לתרום לחברה ללא תמורה, הוא תוצאה של הרהורים מזוקקים. מהסיבה הזו, יש על כל אחד מאיתנו חובה אנושית וחברתית, לעזור לו לשקם את חייו, ואת כבודו. פתאום הפתגם: "מודה ועוזב ירוחם", מקבל עוצמות חדשות. אוהבים אותך פליקס.