או מס הכנסה או ביטוח לאומי

האזרח יקבל מידי שנה אישור ששילם את "אגרת תשלומי הביטוח הלאומי" - תעודה שתאפשר לו לקבל את שירותי המדינה בכל אשר יפנה. היתרון בשיטה פשוטה זו הוא: הבטחת תשלום מכל מבוטח, מניעת קבלת כספים מכאלה שאינם גרים בארץ,ושלילת היכולת של המדינה להפנות כספים מביטוחים ושרותים חברתיים אלו לענפים אחרים בתקציב המדינה.

הביטוח הלאומי חייב להתארגן כגוף ביטוחי בלבד! מוסד זה חייב להבטיח לאזרח: ביטוח אבטלה, ביטוח הכנסה, ביטוח בריאות, ביטוח נכות, ביטוח פנסיה (ויש להבטיח בו גם מרכיב של ביטוח חינוך אותו ישלם כל אזרח). כמו על כל ביטוח, האזרח יודע שהוא חייב לשלם זאת וכי יש לו תמורה וביטחון. על המדינה לעמוד על כך שדמי ביטוח אלו ישולמו על-ידי כל מי שרוצה להנות משירותי הרווחה של המדינה, דהיינו, לפחות 12%-15% מהאגורה הראשונה שהאדם מרוויח מכל מקור שהוא.

לגבי מרבית אזרחי המדינה, התשלום לביטוח הלאומי חייב להיות התשלום הישיר היחיד של "מיסים" שעליו לשלם למדינה, זהו תשלום עבור ביטוח - עבור שירותים חברתיים שהוא מקבל!! אבל זה לא הכל - בכדי לייעל את מערך המיסוי הכללי במדינה, כדאי לאוצר לחשוב שוב על ביטול מס ההכנסה עד לשכר הממוצע במשק (ואפילו עד 10.000 ש"ח לחודש למשפחה) ולהתמקד בגבייה (באחוז גבוה קצת יותר) של הביטוח הלאומי, אשר הינו מס הגיוני וצודק מבחינת האזרח, ואשר אין בו אותו אספקט דמורליזטורי שקיים במס הכנסה - הפוגע בכל עובד אשר משכורתו "מוקטנת" על-ידי "שותף סמוי" שלא השקיע עבודה בעת שהוא עמל ויגע על כל פרוטה.

בנקודה זו חייבים להדגיש שלא האוצר יקבע מהו סל בריאות לאדם. דברים אלו יקבעו ויועדכנו מידי שנה על-ידי ועדה ממלכתית שתהיה מורכבת מכל הגורמים העוסקים בבריאות. החישוב האקטוארי של תקציב הבריאות של הביטוח הלאומי יכלול רק את מכפלת סל הבריאות במספר המבוטחים (תקציבי פיתוח כגון בניית בתי חולים ישארו כחלק מתקציב המדינה). פיתרון דומה מוצע גם ביחס לחינוך, תקציב החינוך פה יתייחס רק לסל-חינוך לילד מגיל 2 ועד גיל 18 המוכפל במספר התלמידים בארץ (אשר ילמדו, כולם, ביום חינוך ארוך ויקבלו ארוחה חמה בבית הספר). תקציבי פיתוח, הקמת בתי-ספר חדשים וכיו"ב ישארו באחריות תקציב המדינה, וגם פה, סל החינוך לא יקבע על-ידי האוצר או משרד החינוך אלא על-ידי ועדה ממלכתית קבועה שבה יהיו נציגים של הגורמים העיקרים הקשורים לחינוך. חישוב אקטוארי שנתי יעשה גם לגבי שאר הביטוחים וסך-הכל התשלומים בחלוקה למספר המבוטחים הוא זה שיקבע את גובה הגבייה של הביטוח הלאומי.

העיקרון של מס הכנסה אומר לאזרח הפשוט, לפועל ולשכיר: "אני שותף שלך אם תרצה או לא תרצה, ואני אקח חלק נכבד משכרך". אין האזרח חושב בגדול, דהיינו על מה שהמדינה מעניקה לו (באמת וכביכול) אלא על ה"שודד" שמשתתף איתו בשכרו (וברור גם שירצה למנוע זאת בכל דרך אפשרית). ניתן כיום בהחלט לבטל את מס ההכנסה על אלו המרויחים ברוטו עד 10.000 ש"ח לחודש ושהמדינה לא תפסיד כסף!!

אם לא יצטרך לטפל בכל אותם מאות אלפים שרמת המיסוי עליהם תרד לחלוטין. לאחרונה הושמעה הערכה באוצר כי מס הכנסה מגיע רק לכ-70% מהנישומים וכי בפוטנציה שיעור ההשתמטות השנתי הינו במיליארדי שקלים(!!). כמו-כן נאמר, כי העמקת הגבייה וההגעה לרמאי מס ולמשתמטים מתשלום הינה פונקציה של כח אדם. לפיכך, אם נציבות מס הכנסה תחדל להתעסק עם כ-50% מהנישומים - יחדלו לגבות מס משכירים אשר משתכרים עד 10.000 ש"ח, הרי שישאר מספיק כח אדם לטפל בבעיית ההשתמטויות הגדולות, ויכול להיות שהסכום אשר יגבה מנוכלי המס יהיה גבוה מהויתור הקטן על מס מאותם 50% נישומים.