באינתיפאדה הראשונה טען הרמטכ"ל, כי אין פתרון צבאי אלא רק מדיני. לעניות דעתי, היה זה כישלון תודעתי, שמנע מצה"ל למלא את תפקידו.
הצבא אמור להשיג ביטחון לאזרחי המדינה כמעט בכל תנאי, ובוודאי, למלא את המשימות שמטיל עליו הדרג המדיני. כיום חל שינוי מהותי חיובי, בתפיסה של צה"ל את תפקידו ומשימותיו. קברניטי צה"ל מצהירים על אחריותם להשיג ביטחון למדינה ולכל אזרחיה, ופועלים בנחישות לשם כך. אולם יתכן שעברו להקצנה אחרת.
צה"ל מדבר על "הכרעה עכשיו". על הכרעת הטרור בשנה הקרובה. הכרעה היא ניצחון מלא על היריב. למה הכוונה בהשגת הכרעה? האם לחיסול ארגוני הטרור? לסיום הלחימה הפלשתינית? לדיכוי מוחלט של תופעת המתאבדים? לסוף עונת האלימות? למשך זמן רב או לזמן מוגבל?
הכרעה היא מטרה צבאית מובהקת. אולם המאבק אם הפלשתינים חייב לשלב גם את הממד המדיני, הדיפלומטי, החברתי, הכלכלי והפוליטי. לכן עלינו לבחון את היעד הצבאי במסגרת רחבה יותר. בהקשר של המלחמה המוגבלת עם הפלשתינים, תפקידו של הצבא, ליצור מצב שיאפשר חופש פעולה לדרג המדיני. כלומר, מצב בו אין לחצים צבאיים וביטחוניים העלולים "לכופף את היד" של הדרג המדיני. הכרעה אינה מטרה, אלא אמצעי להשגת ביטחון ולאפשר מהלכים מדיניים מוסכמים או חד-צדדיים.
יש הקבלה מעניינת בין הרתעה לבין הכרעה. כפי שהרתעה אינה מוחלטת, אינה מושלמת, כנגד כל כוונה של האויב, ואינה נצחית, כך גם הכרעה היא מוגבלת מעצם טבעה, למשך זמן מוגבל וכנגד פעילויות מסוימות בלבד. מעצם טבעה של מלחמה מוגבלת, כמעט שלא ניתן להגיע להכרעה מוחלטת לתמיד. זו היא מסקנה שדיווחתי עליה כבר בספרי קשתו של פריז (1997). אם כך, עלינו לקבוע לעצמנו אסטרטגיה אחרת: הכלת הטרור - Containment, שפירושה כיתור, הגבלה, מניעה, וסיכול נקודתי, ולחץ כלכלי דיפלומטי וחברתי.
דוגמה מוחשית לאסטרטגיה של הכלה היא כיבוי שריפת יער: כבאים נבונים אינם נכנסים לתוך השריפה, אלא חורשים שבילים נגד-אש ומרטיבים שטחים כדי לכתר ולמנוע את התפשטות השריפה כך שלא תוכל להתפשט ותגווע כמעט מאליה.
שנים ארוכות נאבקה ארה"ב נגד ברה"מ באמצעות אסטרטגיה של הכלה. היא הקיפה את ברה"מ בבריתות כמו ברית נאט"ו ברית סיאט"ו וברית בגדד. מנעה מברה"מ טכנולוגיות מתקדמות, השתמשה בסנקציות כלכליות ונקטה בדיפלומטיה מתאימה ללא שימוש בכוח. אפשר לדון במידת ההצלחה של אסטרטגיה זו, אך היא היוותה חלופה למלחמה. בסופו של יום, בשילוב של עוצמה כלכלית וטכנולוגית, הצליחה לפרק את ברה"מ, את ברית ורשה, את האידאולוגיה הקומוניסטית, וליצור לארה"ב מעמד של מעצמת-על יחידה.
השוני בין הכרעה לבין הכלה נושא בחובו שוני באסטרטגיה: הכרעה היא בעיקרה צבאית, באמצעות מבצעים התקפיים. ואכן, הפעילות ההתקפית האינטנסיבית של צה"ל ממחישה את הרצון להגיע להכרעה. לעומת זאת, הכלה משלבת ניתוק כלכלי, סנקציות דיפלומטיות ודגשים של מניעה והגנה כמו גבול ביטחון. באסטרטגיית הכלה, תפקיד הצבא, הוא לבודד לכתר להגביל ולסכל ברמה נקודתית את הטרור בכמה ממדים: תיחום גיאוגרפי, תיחום עוצמת הטרור (רמת הלהבות, מספר הפיגועים ומספר הנפגעים), ותיחום מידת הפרעת הטרור לחופש הפעולה של הדרג המדיני. אצלנו בישראל, משרדי הממשלה אינם כשירים ואינם מוכנים להצטרף לעימות באופן מושכל ויעיל. לכן הצבא לוקח על עצמו מחוסר ברירה את ניהול העימות גם בממדים שחסרה לו מומחיות כמו הכלה כלכלית וחברתית.
ב"מבט האישי" הבא נציע אסטרטגיה של הכלה שתאפשר חיים סבירים לאזרחים, חופש פעולה לדרג המדיני וקרן תקווה לעתיד.