הבעיות הביטחוניות של מדינת ישראל לא נעוצות בשכניה הרצחניים ובתומכי הלחימה האזרחים, הנקראים בטעות "חפים מפשע", ממש כמו אזרחי גרמניה ויפן במלחמת העולם השנייה, אלא במבנה האופי היהודי, עיין ערך בני פלד ז"ל.
עם ישראל, שהתקיים אלפי שנים בחסדי גויים, התרגל נפשית להיות תלוי בהתנהגות הגויים. עם הקמת המדינה, העם היהודי, זכה לראשונה לראות אנשי צבא יהודים בצבא של מדינה ריבונית. אך צבא וניהול מלחמות הוא עניין רציני שלא טבוע בגנים היהודיים (בניגוד לפיתוח מדעי ומסחר), ממש כמו שמדינה לא טבועה בגנים היהודיים. עובדה! לא קיים עם אחד בהיסטוריה האנושית שוויתר מרצונו על חלקים ממולדתו. היהודים כן!
אתמול היה צום י"ז בתמוז לזכר תחילת חורבן ירושלים (הבקעת החומה ע"י הרומאים). המרד מול הרומאים התחיל באופן ספונטני נגד מעשי רצח, חורבן ופגיעה במקומות קדושים של הנציב פלורוס. דבר המרד התפשט במזרח התיכון ויהודים שישבו בסוריה, מצרים וערים מעורבות נשחטו באלפים. זו היתה הזדמנות לצסטיוס - הנציב העליון "להיכנס ביהודים" עם הלגיון ה- 12, "כוחותינו" הביסו כליל את הלגיון ה- 12, כולל שבי של כל הארטילריה.
מהצלחה בקרב אחד הקישו מנהיגי הישוב על ניצחון המערכה כולה. זוכרים את האמרות "צה"ל הוא הצבא הטוב ביותר בעולם"? או "צה"ל הוא הצבא החזק ביותר במזרח התיכון"? כך היה גם אז. לפני החורבן היה ללא ספק כשל בהבנת המציאות (לא בכול אפשר להאשים את שמעון פרס, כבר היו לפניו), המציאות של מבנה הצבא הרומי, עוצמתו הטכנולוגית ונחישות לוחמיו השכירים. כשל זה הצטרף לתכסית שטוחה שלא אפשרה הסתוות כמו במלחמת ביערות וג'ונגלים בדרום גרמניה (גם שם ניצחו הרומאים) ולמחדל הסברתי חמור.
אף אחד מראשי השלטון לא הצליח להגיע לנירון במטרה להסביר את נקודת המבט של היהודים. חכמינו מעולם לא השכילו לנתח את התוצאה הזהה - השמדה ועבדות לאוהבי החינם מיודפת, אוהבי החינם (לרומאים) של טבריה ושונאי החינם של ירושלים, שלכולם היה אותו סוף. מחדלים הסברתיים היו כבר אז וזו כנראה לא המצאה של סילבן שלום או ציפי לבני.
לאחרונה שמענו על מתקפה הסברתית מצד טורקיה (עבדוללה גול: "על ישראל לחדול מיד מהפעילות ההתקפית בעזה." לדבריו, "הרג מספר כה גדול של פלשתינים, מול עיניו הפקוחות של העולם, הוא מעשה מזעזע"), רוסיה (קמינין:"לא ניתן להבין או להצדיק את ההרס הנמשך של התשתית האזרחית בלבנון ובטריטוריות הפלשתיניות והשימוש חסר הפרופורציות בכוח על-ידי ישראל, אשר גורם לסבל לאוכלוסיה האזרחית"), ועוד. לא שמענו מילה ממושכי השכר במשרד החוץ וגברת לבני העומדת בראשו, משהו למשל בסגנון הבא:
"טורקיה שסבלה מהטרור הכורדי סבל גדול לאורך הגבול עם סוריה ועירק ובלב עריה, החליטה לשים קץ לפעילות הנפשעת. המוסד הטורקי פיצץ בית בן שתי קומות בדמשק, שהכיל את משרדי ה- PKK. הסורים לא הבינו. טורקיה איימה במלחמה עם סוריה ונכנסה עם שריוניה לטווח של מעל 100 ק"מ מקו הגבול לתוך סוריה לחיסול ישובי הטרור הכורדי, כולל אוכלוסיית ישובים אלו, ללא כל בדיקה מי חף ומי אשם. סוריה החלה להבין.
טורקיה לחצה על סוריה באמצעות איום מלחמה כוללת, לגרש את עבדלה עוטשאלן מנהיג ה PKK. סוריה גירשה את תואם יאסר. עבדללה הגיעה לרוסיה וטורקיה מחתה ואיימה לנתק קשרים ורוסיה הבינה וגירשה. יוון, אויבת טורקיה, נתנה מחסה לעבדללה בחסות הפרלמנט היווני. מחאות חריפות עשו את שלהן. עוטשאלן נתפס לבסוף באפריקה ע"י המוסד הטורקי ונשפט למוות בטורקיה. לאחר מחאות של אירופה הומר עונשו למאסר עולם. ארגון ה- PKK איים בנקמה וטורקיה הרגה את סגנו. במקביל המוסד הטורקי גרם לרצח הדדי של פעילי PKK באירופה. הטרור ירד בכמה מדרגות לאחר צעדיה האמיצים של טורקיה.
ישראל, מדינה צעירה יחסית לטורקיה, החלה לאחרונה ללמוד מטורקיה ומודה לה על השיעור המאלף במלחמה בטרור. ישראל החליטה ללכת בעקבות טורקיה במלחמתה בטרור. על-רקע זה דבריו של שר החוץ הטורקי נראים תמוהים".
לשגריר רוסיה היה ניתן לומר דברים דומים: "רוסיה נלחמה בטרור הצ'צ'ני ללא וויתורים וללא משא-ומתן, באירוע בתיאטרון במוסקבה ובאירוע בבית הספר בבסלאן ובאירועי טרור אחרים. רוסיה לא נכנסה לכל משא-ומתן עם המרצחים ודאגה להשמיד פיזית לוחמים צ'צ'ניים עם בני משפחותיהם - תומכי לחימה. כולנו ראינו את גרירת לוחמים צ'צ'נים אחרי רכבים של הצבא הרוסי ושחיטה של לוחמים צ'צ'נים ע"י חיילי הצבא הרוסי. כולנו ראינו הרס וחורבן בצ'צ'ניה, שלעומתם רצועת עזה ולבנון הם מרכז פריס. לא ברור מהו, איפה, חוסר הפרופורציה עליו מדבר השגריר. רוסיה התנהגה 'לא נחמד' לאנשים 'לא נחמדים'. לאחרונה הציעה רוסיה 10 מיליון דולר תמיכה בארגון רצח היהודים - החמאס. ישראל מציעה לרוסיה לנסות ולפתור את בעיות הטרור הפנימי שלה ולא להתערב ולעודד טרור במדינת ישראל. ישראל בניגוד לרוסיה מוכנה תמיד להציעה עזרה במלחמתה בטרור, בה לצערה יש לה ניסיון גדול".
אך בישראל עסוקים השרים בלקרוא עיתונים כדי לדעת מה כתבו עליהם ואנשי משרד החוץ עסוקים בפיתוח קשרים אישיים להמשך הדרך. המדינה כנראה לא מעניינת אף אחד במשרד החוץ. אולי הגיע הזמן אחרי הצלחת הקמפיין המסחרי של "קדימה" להפריט את משרד החוץ. הזכיינים יהיו משרדי פרסום ויחסי ציבור. הכסף הרב שיחסך, ניתן למגן את ביתם של תושבי הגליל המערבי, הקריות, חיפה, אשקלון אשדוד, רעננה והרצלייה, לקראת ההינתקות השנייה מהמציאות.