מדינת-ישראל לא הצטיינה מעולם בהפקת לקחים וּביישום מסקנות, היא טובה מאד בכיבוי שריפות והיא מאוד רעה במניעתן. רק אם יתהפכו קרונות רכבת וימותו אנשים, תתעורר המדינה לבדוק ולהסיק מסקנות שכעבור זמן מה תשכחנה.
כזה הוא מבצע הכתישה בלבנון שאפשר היה למנוע אותו, לו מישהו בהנהגה היה מתעורר במהלך ששת השנים שחלפו מאז הבריחה מלבנון. מדינת ישראל הבטיחה אחרי המנוסה המבוהלת כגנבים בלילה שכל התגרות מצד החיזבלאללה, תזכה לתגובה חריפה מאד מאד מאד! כלום לא קרה. נעשו ניסיונות חטיפה של חיילים, נורתה אש לעבר מוצבי צה"ל, נחטפו חיילים, נאגרה תחמושת בכמויות אדירות, החיזבאללה התבצר והתחמש, מטרות בישראל סומנו וטוּוְחוּ, וישראל לא נקפה אצבע.
הכל היה ידוע וּפוּרסם בכלי התקשורת ובכל זאת לא נעשה דבר למנוע את הרעה שנפתחה עלינו מצפון. השייח' חסאן נסראללה החליף גלביות וטורבאנים ולעג לנו חדשות לבקרים כשהוא מפגין שנאה, תיעוב ואכזריות. במשא-ומתן על שחרור הארכי-עבריין אלחנן טננבאום וּשלושת גופות החטופים עינה נסראללה את כל המדינה ואת כל המתווכים באכזריות שאין לה ולא כלום עם אנושיות או טיפת חמלה.
היציאה למִינִי-מלחמה נגד לבנון שהיא האכסניה בכוח של החיזבללא, היתה הכרחית משום שהגיעו מים עד רפש. נסראללה "זוכה" לגינויים מכל העולם לרבות מדינות ערביות, כמו כן שיקמנו במידה מסוימת את כוח ההרתעה שלנו ואולי אף השבנו קורטוב של כבודנו הלאומי. אבל, וכאן טמון המוקש הידוע, מה תעשה המדינה לאחר שוך הקרבות?
אפילו יתרוקן כל דרום לבנון מאנשי חיזבאללה שיגורשו בבושת פנים, עשינו מהלך בלתי הפיך שיסייע בידי החיזבאללה להפוך לאירגון טרור הנעדר כתובת דוגמת אל-קעידא. אנחנו חייבים לקחת בחשבון שנותקף על-ידי חוליות חיזבאללה מכל מקום ולכל מקום, ולהיערך בהתאם. לא נדע היכן מסתתרים מנהיגי החיזבאללה והפגיעה בהם תהיה כמעט בלתי-אפשרית.
היינו תמימים לחשוב שאם נברח מלבנון או מעזה לגבול מוכר על-ידי קהילת העמים, נוכל להשיב מלחמה שערה מתוך מדינת-ישראל. עכשיו אנחנו יודעים בביטחון מלא שטילי קסאם וקטיושה משוגרים בעקבות הנמלטים, וכל המדינה נכנסת לכוננות ספיגה בעטיים של אותן הימלטויות חפוזות.
כפי שהחיזבאללה ידע להתסיס ולהבעיר את האינתיפאדה האחרונה ממקומו בצפון, הוא יידע לעשות זאת טוב יותר כשהוא חסר כתובת. והמפקדה שלו, יחד עם המנהיגים הנתעבים, ינהלו את הפיגועים בלב ישראל מתוך בור חמ"ל וירטואלי.