כאשר מצד אחד התותחים רועמים ומצד שני מתחילים המגעים לתיווך על-ידי גופים שונים, נשאלת השאלה מה הכי טוב לנו? והשאלה השנייה היא, למה באמת אפשר להגיע לאור המצב הנוכחי?
ראשית,יש להמשיך ולכתוש את החיזבאללה עד דק, כדי שבסופו של דבר הם ירימו דגל לבן ויבקשו הפסקת אש בכניעה. הכתישה הכרחית גם כדי לפגוע בלבנון ולהענישה על כך שבמשך שנים לא מימשה את ריבונותה על כל השטח הדרומי בגבולה ובכך אפשרה לחיזבאללה לפגוע באופן בוטה וחוצפני בריבונות ישראל.
לא צריך להתרשם מנכונותה המיידית של ממשלת לבנון, לפרוס את צבאה לאורך הגבול עם ישראל, אין לה כיום יכולת מעשית לכך, כי הדבר מחייב הגדלת הצבא הלבנוני, הקמת מפקדות, הקמת תשתיות, קשר ושליטה וכן אימון הכוח, דבר שלהערכתי ימשך בין שנתיים לשלוש מקבלת ההחלטה.
ומה בנתיים? מי יהיה אחראי לשטח במקום חיזבאללה? האם בנתיים יתאפשר כניסת גורם נוסף ולא רצוי לנו? צה"ל ודאי שלא צריך לשהות בשטח זה, יש לכך הרבה מאד חסרונות.
על כן יש למצוא פתרון ביניים במספר שלבים:
א. הפסקת אש כללית ומיידית בין הצדדים, סיום פעולות האיבה והחזרתם המיידית של החיילים החטופים.
ב. ממשלת לבנון תקבל החלטה לממש את החלטת או"מ מספר 1559 להוצאת החיזבאללה מדרום לבנון ופריקת נשקו עד ליסוד, תוך קביעת לוח זמנים קשיח לכך.
ג..לקבוע שעד יישום ההחלטה של ממשלת לבנון, כל השטח שהיה בשליטת חיזבאללה יוגדר כשטח מפורז ואסור לכניסת אנשים ואירגונים עם נשק בפיקוח יוניפיל.
ד. הקמתו של חיל משלוח רב לאומי שישתלט על רצועה רחבה בדרום לבנון, עד שממשלת לבנון תודיע שהיא ערכה לקחת את השטח תחת אחריותה הריבונית.
ה.תחילת החלת ריבונות של מדינת לבנון על כל שטחה כולל שטחה הדרומי וגמר מנדט לכוח הרב לאומי.
זו ההזדמנות שנקרית למדינת ישראל להניע את מדינות ערב המתונות, את מדינות המערב ואת האו"מ שלכולם יש אינטרס עמוק שיווצר שקט בחלק זה של המזרח התיכון כל אחד וסיבותיו עימו.
גם פיתרון נוסח בוסניה טוב להתחיל עימו ובא השקט על מחוזינו.