היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, בוחן בימים אלה את סוגיית החקירות הפליליות שמתנהלות נגד כמה אישי ציבור - בעקבות ההחלטה להקדים את הבחירות לכנסת.
אין זו הפעם הראשונה שבחינה מעין זו עומדת על הפרק, אחרי שנקבעים מועדי בחירות ממלכתיות או מוניציפליות.
על-פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה שניתנו לפני חמש שנים, והפכו לנוהג קבוע, נמנעת משטרת ישראל בתקופות של ערב בחירות מלפתוח בחקירות תלונות המעלות חשדות נבחרי ציבור מכהנים. הנימוק שניתן לכך היה: החשש שעיתוין של הגשת התלונות לא היה מקרי, והוא נועד אולי לפגוע פוליטית במועמדים שרצו להמשיך ולרוץ.
המדובר היה גם בתקופה שנמשכה כמה חודשים. לעומת זאת, לא נמנעה המשטרה מלהמשיך ולחקור "פרשות" תלויות ועומדות של נבחרי ציבור למיניהם, אף כי בקצב איטי יותר.
להחלטתו הנוכחית של היועץ המשפטי לממשלה יש משמעות מיוחדת. לשני מועמדים פוטנציאליים לראשות הממשלה - אריאל שרון, ועמרם מצנע, יש עדיין תיקים פתוחים בנושאי דרכי מימון התמודדויות פנימיות במפלגותיהם.
הקיצור הדראסטי במועד הבחירות לכנסת, יצר מצב רגיש בנושא זה.
מאחר שהמדובר הוא בחקירות שכבר החלו, יכולה לכאורה המשטרה להשלים את הממצאים ולהעבירם להכרעתו של היועץ בכל מועד, ללא כל קשר לבחירות. סלולה כמובן בידי היועץ הדרך להחליט על הקפאת החקירה, ולדחות את הכרעה בשני תיקים עד לאחר הבחירות לכנסת.
יש לצפות שבמקרה זה לא תהיה מדיניות של איפה ואיפה בטיפול בתיקיהם של שני האישים ולא תהיה העדפה לכאן או לכאן. ואולם, כדאי שציבור הבוחרים ידע לפני הבחירות, אם המשטרה ממליצה להעמיד את שני המועמדים או אחד מהם.
קיימת אמנם הנחיה חדשה של היועץ המשפטי, שאוסרת על המשטרה, למורת רוחה, לצרף את המלצותיה לתיקים מסוג אלה. אך דווקא בתיקיהם של שרון ומצנע, מוטב שהדין ייקוב את שני ההרים.