חובת האפוטרופוס, במקרה זה האב, היא מרכזית בכל הנוגע לניהול נכסי ילדיו ולדאגה לרווחת הילדים. כפי שנראה בפסק הדין בתמ"ש 010090/99, השופטת טובה סיון ציינה מספר עקרונות מרכזיים המאפיינים את חובות האפוטרופוס בסיטואציות דומות. באותו עניין הורתה האם בצוואתה מספר עקרונות חשובים הנוגעים לניהול עזבונה. האפוטרופוס ניהל את העזבון כולו על דעת עצמו מבלי להיוועץ עם עורך דין צוואות שיכול היה להסביר לו את חובותיו על-פי העיזבון חובות האפוטרופוס ניהול רכוש בתום לב: האפוטרופוס חייב לנהוג ברכושו של החסוי (במקרה זה, הילדים) בנאמנות ובזהירות. עליו להבטיח שהנכסים ינוהלו בצורה הטובה ביותר למען טובת החסוי. שמירה על זכויות החסוי: לאפוטרופוס יש חובה לשמור על כל זכויותיו של החסוי, אשר במקרה זה נובעות מעיזבון המנוחה. כלומר, עליו לדאוג שהילדים יקבלו את מה שמגיע להם מהעיזבון. אישור לבית המשפט: האפוטרופוס אינו רשאי לבצע פעולות מהותיות בנכסי החסוי מבלי לקבל קודם לכן אישור מבית המשפט (סעיף 20 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962). במטרה להבטיח שלא תיווצר סיטואציה שהאפוטרופוס מנצל את מעמדו לרעת החסוי. יושר והגינות: חובת האפוטרופוס מתקיימת לא רק לגבי פעולותיו הפיזיות בניהול הרכוש, אלא גם בהיבט של יושר והגינות כלפי החסוי. עליו להיות שקוף וליידע את הילדים בנוגע לזכויותיהם, ספקי מידע שיכול להכריע את המצב הכלכלי שלהם בנכסים וברכוש. פסקי דין שהשופטת ציטטה בפסק הדין, השופטת התייחסה למספר פסקי דין מהותיים כדי להדגיש את חובות האפוטרופוס: הלכת אהרונוב (בע"א 189/95): על ההשפעה של זכויות קנייניות המוקנות לקונה מול זכויות של נושים. although This indicated that rights derived from a formal contract maintain their weight, even if not officially registered, mirroring the children's retained rights in relation to their inheritance. פרשת הולצברג (בע"א 4377/04): כאן הובהר כי האפוטרופוס חייב לפעול בטובת החסוי בכל עת תוך שמירה על ענייניו של החסוי והכפפת כל החלטה של אפוטרופוס כזו לאישור של בית המשפט. ע"א 817/79 קוסוי נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ: זהו פסק דין שבו בית המשפט העליון קבע את עקרון האמון בייחסיו של האפוטרופוס לחסוי, שבו יש לו חובה גדולה לנהל את ענייניו של החסוי ביושר וביושר מוחלט. השופטת מייחסת חשיבות רבה לחובות אפוטרופוס, במיוחד כאשר מדובר על ילדים קטינים או חסרי ישע, והדגישה שאי קיום החובות הללו פוגע בזכויותיהם של הילדים לחיים מכובדים וראויים. סיכום במקרה זה, חובות האפוטרופוס כלפי הילדים היו להגן על זכויותיהם בעיזבון, לנהל את נכסיהם ועליו לפעול בהתאם להנחיות בית המשפט. האב לא עמד בחובות אלו, דבר שהוביל לבית המשפט לקבוע כי הוא לא שמר על טובת הילדים וניתנה עדיפות לתביעותיהם. ההשוואות לפסקי דין קודמים חידדו את הצורך להיות אפוטרופוס טוב, והביעה את כך שבית המשפט ימשיך להגן על זכויות ילדים במצבים דומים.