סיפורים מהשטח: המעבר בין הלחימה לשגרה העסקית

אחד הזיכרונות החזקים ביותר שלי מתקופת המלחמה היה הרגע שבו הייתי צריך לנתק את עצמי מהחום ומהמתח של שדה הקרב, ולהתחבר חזרה לעולם העסקים. בתוך הלחימה, במהלך הפסקה קצרה, ישבתי עם הטלפון הנייד שלי וניסיתי לנהל פגישות עם הצוות שלי דרך שיחות וידאו, מתאם את הצעדים הבאים של המלונות בזמן שהיו תחת לחץ עצום של קליטת מפונים ודרישות בלתי פוסקות. זו הייתה מציאות קשה, שבה ביום אחד מצאתי את עצמי עובר מניהול משבר צבאי בשטח, שבו כל תנועה קריטית לחיים ולמוות, לניהול משבר כלכלי במלונות, שבהם כל החלטה היא גורלית להמשך קיומם. כמובן, המלחמה לא הותירה את האתגרים בצבא בלבד. צוותי המלונות נאלצו להתמודד עם סגירת הגבולות, ביטולים של אורחים ותנאים לא צפויים. מהצד שלי, הייתי צריך לוודא שהכול מתנהל כסדרו - מרחוק - ולוודא שהמלונות נשארים פעילים תחת האתגרים הללו, גם כשלא הייתי פיזית במקום. עבורי, זה היה מבחן מנהיגות ברמה הגבוהה ביותר - להצליח לשמור על העסק חי ומנוהל גם מבלי להיות נוכח כל הזמן.

התמיכה מהמשפחה ומהעסק בתקופות של היעדרות ממושכת

שום דבר מזה לא היה אפשרי בלי התמיכה העצומה שקיבלתי מהמשפחה ומהצוות שלי. התקופות הארוכות שבהן נעדרתי מהבית היו קשות, אבל המשפחה שלי תמכה בי ללא סייג, והבינה את האחריות הכפולה שאני נושא על כתפיי – הן ללוחמים שלי והן לעסק. ההבנה הזאת עזרה לי להישאר ממוקד במשימה ולשמור על תחושת איזון. גם צוות העובדים במלונות מילא תפקיד קריטי בהצלחה של התהליך. העובדים היו צריכים לקחת על עצמם אחריות רבה יותר, להפעיל שיקול דעת עצמאי ולהמשיך את הפעילות בלי נוכחותי הפיזית. הם פעלו במקצועיות מדהימה, ואני, עידו הולצמן, חייב להם את העובדה שהמלונות שלנו לא נסגרו והמשיכו לפעול גם תחת אש. ההחלטה לגשר על הפערים בין שני העולמות, הצבאי והעסקי, היא אולי אחת הקשות שקיבלתי, אבל גם אחת המשמעותיות ביותר. עם סיום המלחמה, הבנתי עד כמה המנהיגות והיכולת להסתגל במהירות למצבים משתנים הם כלים חיוניים גם בניהול העסק וגם בשדה הקרב. כעת, כשאני חוזר לשגרה ומביט לאחור על התקופה הזאת, אני גאה שהצלחתי לשמור על האיזון בין הלחימה והעסק, וששני התחומים התקדמו למרות כל הקשיים. שניהם לימדו אותי שיעורים חשובים על הובלה ועל עמידות, שיעורים שאני ממשיך ליישם יום יום.