אחד הקרבות במערכה הארוכה על ארץ ישראל עומד להסתיים מחר ואולם המערכה תימשך. המשאל נכפה על הליכוד באופן לא דמוקרטי.
ראש הממשלה בגיבוי מאסיבי של התקשורת - הפעיל מכבש לחצים ואיומים חסר תקדים על ראשי הערים והסניפים ועל פעילי הליכוד. על אף כל זאת המאבק היה צמוד וכמחצית מהמתפקדים לא ניכנעו.
תהא התוצאה אשר תהא - המחנה הלאומי רשם בה מספר הישגים מפליגים: עשרות אלפי בתים ברחבי המדינה נפקדו על-ידי אנשי גוש קטיף, יהודה, שומרון ובנימין. אלפי אנשים נענו לקריאה, עזבו ערב ערב את ביתם ויצאו לעיירות ולערים.
המפגן הענק של הסולידריות ביום העצמאות הראה כי גוש קטיף לא לבד - והכוחות האלה, האנרגיה הזו - חיים וקיימים ומתעצמים.
בשלוש וחצי שנים של מלחמה, שכול ואבדן שפגעו בכולנו, לא נשברנו, ודור ההמשך נאחז במקומות הקשים.
בעמקי לבבם יודעים גם המצביעים בעד ועוד רבים אחרים - כי כח העמידה זה הוא אחד מהמרכיבים המשמעותיים ביותר לחוסנו של העם. כל פגיעה בחלוצים ומתיישבים אלה ששילמו בחייו רבים מבני משפחותיהם, היא פגיעה בכח העמידה של העם.
הם יודעים גם כי התוכנית הזו שמוכרים אותה בעטיפה אמריקנית מבריקה - היא המשך לקריסה של אוסלו ואנו עתידים לשלם עליה מחיר כבד - חלילה.
שלא כמו אריק שרון שהעמיד את כל יוקרתו והשרדותו על המאבק הזה - בשבילנו המערכה אינה פוליטית או אישית. מדובר בהמשך המפעל הציוני, החוסן הלאומי, כח העמידה וההתיישבות.
אנו נמשיך בה ונעמיד את כל עוצמתנו האנושית לרשותה . הקשר שיצרנו עם הציבור בכל הארץ ימשך - ההינתקות תהפוך להתחברות.