החיילים שנהרגו בשכונת זייתון ובציר פילדלפי ייזכרו ויוזכרו בנשימה אחת. שישה ועוד חמישה. אחד-עשר לוחמים, שעם מותם החלה במקומותינו ספירה חדשה, ספירה לאחור (שגם אותה סופרים לפנים, קדימה)
החיילים שנהרגו כבר לא יסרבו פקודה. מצפונם לא יעיק עליהם ולא ייסר אותם.
החיילים שנהרגו לא ירעבו ללחם ולא יצמאו למים. הם לא יתעייפו עוד במסע מפרך. החיילים שנהרגו לא יצייתו עוד לשום פקודה.
בדואר האלקטרוני הם לא יקראו עוד את מסרי חיזור מהוססים, מוצפנים בקודים של האהבה או נשלחים אל צגי הסלולרי שלהם ב-SMS.
החיילים שנהרגו לא יפצחו פיסטוקים ולא ילגמו בירה. הם לא יקפיצו טאקילות. בחופשות, לקראת היציאות לבילויים, הלחיים שלהם לא ידיפו ניחוח לח של אפטרשייבים. שיערם לא יימשח עוד בג'ל. הם לא יהיו מסורקים ברישול מוקפד.
החיילים שנהרגו לא יהרהרו עוד באיוולתה של "מלחמה שאף פעם לא די לה", אשר אל החזית הבלתי-אפשרית שלה נשלחו ובה נהרגו.
בלילות שבת, סביב שולחן ערוך, הם לא יחצצו עוד בקיסמים בין השיניים לחלץ מהם את שאריות סעודת השבת, בהמתנה לקינוחה המתוק.
בבקרים של ימי ראשון בשבוע הם לא יפהקו עוד. הם לא יאכלו עוד פיצה נוטפת גבינה מומסת או פלאפל זב טחינה ולא ימצצו עוד קולה מבעד לקשית שנוגעת בקרקעית הבקבוק או הפחית. הם לא ישאלו עוד זה מזה את "הספורט של ידיעות", כדי "להציץ רגע" בכותרות, בעודם רובצים, שרועים על ציודם, עייפים מסוף-שבוע, ממתינים, מפוהקים, לאוטובוסים בנקודת-איסוף.
החיילים שנהרגו לא יסמנו עוד וי או איקס בטבלת הייאוש המתמלאת, בימים המתמעטים עד תום השירות.
נערה מחזרת כבר לא תביך אותם בחיזורה ולא תסמיק עוד את לחייהם טיפה אדומה, אות וסימן לסומק עדין של מבוכה.
החיילים שנהרגו לא יגידו עוד שקרים לבנים. הם לא יראו עוד חושך בעיניים.
שום דבר רע כבר לא יאונה להם, אחרי הנורא מכול, ככלות הכול, אחרי כלותם. החיילים שנהרגו לא יספרו עוד בדיחות זוועה. הם לא ייעלבו יותר מאיש.
מותם המחריד וחילול כבודם המבעית - כה חיוורת ודלה היא העברית - של החיילים שנהרגו, יקים אותם לחיים שאחרי המוות: עד עולם ייוותרו בזיכרון הקולקטיבי של מדינה עצובה וזועמת, בני עשרים לנצח, טיפה יותר או טיפה פחות.
ועכשיו אהסה את אחרון רעשי-הרקע ואחריש ואשתוק, כי מה עוד אפשר לומר, ואיך, כשאין אין טעם למלים ואין בהן עוד צורך, תועלת, אף לא נחמה - או אף מחציתה - עכשיו, כאשר השלם שלהם אינו סך כל חלקיו, חלקיהם.
החיילים שנהרגו לא ימותו.