כאמור, השופט נמנע מהרשעה, ונימק זאת בהרחבה. מעניין איפוא להביא מקצת מדבריו של השופט, כדי להעמיד את העונש שהוטל בכל זאת על כהן-אורגד באור הנכון [הערותי בסוגריים]:
"יש ממש בטענת הסנגור המלומד, עורך דין פירדי [ירון פירדי, שייצג את כהן-אורגד יחד עם עו"ד יוסי אשכנזי, י.י.], כי לו עובדות אלה, לבדן, היו לנגד עיני הפרקליטות, ניתן להניח כי כתב האישום לא היה בא לאוויר העולם. לא מדובר בנתון של מה בכך. הנאשם הואשם בעבירות חמורות, נלוזות ומכוערות. הנאשם הואשם והוקלן [מלשון: קלון, י.י.] במעשים שיש בהם כלימה ובושה על כל אזרח, ובוודאי נושא משרה ציבורית, ידוע ומוכר במקומותינו. לאחר זאת הוחוור בעליל כי ההאשמות הינן ולא כלום. מאשמות חמורות וקשות הוחלף כתב האישום לעבירה שמהותה שונה בתכלית השינוי, עבירה שהעונש בצידה צנוע יחסית.
הנאשם חווה עינויי דין ארוכים וממושכים. במשך תקופה זו ציפה בעיניים כלות לראות מה יפול ויוחלט בעניינו. שנה רדפה שנה ועניינו הוקפא. הוא התבשל בקדירתו ממתין לראות מה יביא יום, אך דבר לא קרה או התקדם. למותר לתאר את עינויי הדין והנזקים שנגרמו לו ולמשפחתו... הנאשם נאלץ לוותר ולהחמיץ משרות ותפקידים דומים בחשיבותם וביוקרתם, שבהם יכול היה לתרום מכשרונו וניסיונו המקצועי ציבורי. הנאשם נפגע לא רק באיבוד הזדמנויות להתקדם, לשרת ולמלא תפקידים מרכזיים וחשובים. לא מדובר רק בנזק מעמדי, כלכלי וציבורי. הנאשם ומשפחתו נפגעו פגיעה קשה, פגיעה שרק בזכות השנים יכול וחבולותיה תגלדנה. הנני מכוון לכתבות שנלוו להגשת כתב האישום המקורי. כתבות בהן פורסם והוגבה שמו לגבהי שימצה מן המדרגה הראשונה".