אין מנוס מן המסקנה הבלתי נמנעת שלא תהיה שום הינתקות! נקודה. לא בגלל הדרך בה קבעו קברניטי המדינה את ההחלטה הבלתי-אפשרית הזאת, ולא בגלל ההגיון או אי ההגיון שבהחלטה, ולא בגלל הסרבנות הצבאית שתהיה או שלא תהיה, אפילו לא בגלל הוראות רבנים, מורי-הלכה וּמנהיגים רוחניים שעם כל כבודם - השפעתם שולית. לכל אלה יש להוסיף כי היעדרו של יאסר ערפאת מסבכת את הזירה וּמוֹסיפה לתסבוכת הקיימת פלונטר על פלונטר.
לא תהיה הינתקות משום שאי אפשר לבצע הינתקוּת, שמשמעה לנתק כל מגע, ללא הסכמה רחבה של כל המתנתקים על הדרכים להתמודדות עם כל מרכיבי ההינתקות מכל הצדדים. הינתקות רצינית מצריכה, לפני כל מהלך אופרטיבי, הגדרה מדוייקת של כל המרכיבים הללו. לאחר מכן נדרשות הכנות מרובות למציאת חלוּפוֹת הולמות וּמלאות לכל אחד מן המרכיבים לחוד ולכולם ביחד, המהווים כיום את הקשרים בין הצדדים ואותם רוצים להתיר ולנתק אלה מאלה. כל זאת, כשצד אחד בלבד החליט על הינתקות בעלמא, וגם בתוכו יש קרע לכאן ולכאן.
לא תהיה שום הינתקות מן המעקב הצמוד והדרוּ אחר כל מה שיקרה בצד המנותק. מצד שני, לא תהא הינתקות של הצד השני מן הרצון העז לתור וּלזנֵב אחר מטרות בצד הזה ולתקוף אותן בכל דרך אפשרית. לכן לא תהא גם הינתקות מן העבר הזה בכל הנוגע לתגובות נגד וּלסיכולים ממוקדים, עם נפגעים חפים מפשע, שיגלגלו נקמות בליסטיות לעברנו וחוזר חלילה עד אין קץ.
אין כל אפשרות להינתקות אמיתית וּמוחלטת, כשצד אחד תלוי באספקה שוטפת מן הצד השני של מים, חשמל, דלק ותנועה דו-צדדית של סחורות. ולא דיברנו עוד על תעסוקה, ולא על ביטחון-פנים, ולא על הקשר בין המנותקים מרצועת עזה לבין המנותקים ביהודה ובשומרון.
אבל מעל כל אלה, לא תתכן הינתקות ללא הסכמת המתיישבים, באיזורים המיועדים לפינוי, המצוּוִים לפנות את בתיהם. ההנחה שניתן לפנותם בכוח, אין לה על מה לסמו! מי יכול לערוב למידת ההתנגדות שתתפתח? להתפשטותה? מי יקבע מתי בדיוק הפכה ההתנגדות לנחושה מדי? או מי יחליט במהלך הפינוי על ביצועו בכל מחיר של חיים?
נכון מאד, אלו שאלות תם. מי החכם?
הכותב חבר בוועדת ההיגוי של נשיאות מנהלת ההתחברות