זה מכבר פנתה אלי אישה הלוקה בשמיעתה - חירשת. לצורך תקשורת היא נעזרת במכשירי שמיעה שמאפשרים לה לשמוע אפילו שיחת טלפון. מכיוון שהיא בעלת ירידה חמורה בשמיעה, מכשירי השמיעה לא היו יכולים לסייע לה לו היא לא הייתה כל כך אינטליגנטית. בעזרת האינטליגנציה שלה היא משלימה את החסר ובונה לעצמה תקשורת כמעט מושלמת עם הסביבה.
השאלה: מה היא תקשורת כמעט מושלמת? לעיתים נדמה כי דווקא בשל חירשותה היא "שומעת" טוב יותר מהרבה שומעים שאני מכירה. דבר זה מאפשר לה לבצע את עבודתה המקצועית הכרוכה במגע ובמשא מתן שותף עם ציבור. אישה זו היא בעלת תואר אקדמי ועובדת במקצוע הטעון רישוי ורישום. נקרא לה עדנה.
עדנה מבקשת להתגרש מבן זוגה השומע. ברבנות לא מקבלים את עדותה ולפיכך היא במעמד נחות לא רק בשל היותה אישה אלא גם בשל פסלות עדותה כחירשת. בהיותה נשואה לגבר שומע - היתרון שלו עליה כפול: גם גבר, גם שומע...
שנים רבות אני עובדת עם לקויי שמיעה. בשנים האחרונות אף התמחיתי בהוראת אנגלית לליקויי שמיעה. חירש שלומד אנגלית מתמודד בעצם עם שפה זרה שנייה שכן העברית - גם היא אינה שפת אמו. לשם הבהרה - נסו לדמיין את עצמכם לומדים סינית ללא יכולת לשמוע את השפה ובתיווך של שפת סימנים שאותה עליכם ללמוד כתנאי מוקדם.
אמנם, החירש נעזר בקריאת שפתיים, בשרידי שמיעה, בג'סטות אולם כל פרט מפתח מיומנות לכך על-פי כישוריו ועל-פי רמת האינטליגנציה שלו.
לעדנה - תקשורת מוכחת עם הציבור; היא קוראת, כותבת, מדברת, מבינה ובעצם כאשר שיערה מכסה את אוזניה ולא ניתן להבחין במכשירי השמיעה - חירשותה לא ניכרת.
במצב כמתואר מקוממת העובדה שהיא פסולה לעדות בשל חירשותה וזאת ללא התחשבות בכישוריה כאמור.
ראו את הפיזיקאי הנודע סטפן הוקינג אשר מתקשר עם כל העולם בעזרת אצבע אחת המתפקדת יחידה בגופו המשותק ובעזרת מכשור מתוחכם הוא מרצה וכותב רבי מכר, מפתח שיטות ותיאוריות בפיסיקה ונמנע עם עילית המדענים בעולם. האם גם הוא יהיה פסול לעדות לפי אותם קריטריונים?
לפני אלפי שנים קבעו החכמים כי חירש פסול לעדות. באותם הזמנים - ללא עזרים טכניים וללא עיצוב שפת החרשים - אכן, ספק אם החירש יכול היה לעמוד על דוכן העדים ולהבין את השאלה שנשאל, כמו גם להביע את כוונותיו באופן שיהא נהיר וברור לנוכחים. לכן, ההלכה הייתה מוצדקת בשעתה. מכאן שהקריטריון לעדות הוא הבסיס התקשורתי וזאת בנוסף לקריטריונים אחרים בהתאם לנסיבות.
באשר לעדנה, אין ספק שהיא צריכה להיות כשירה לעדות ככל אחד אחר. היא מביעה את דעתה, היא מבינה מה שאומרים לה, היא מקיימת משא ומתן, היא מקבלת קהל, היא כותבת, קוראת, לומדת, יוצרת... כאחד האדם.
מצפים מחכמי הדור שיקבעו הלכה המותאמת לקִדמה גם במישור זה. אין המשמעות של הדברים היא לשנות דבר מה מהתורה. התורה ניתנה ביחד עם סמכות לחכמי כל דור ודור לפרשה ולבארה, לכתוב פסקי הלכה וזאת מתוך עיניים פקוחות ואוזן קשבת לצרכי החיים ולהתפתחותם.
ישנה גישה ביהדות לפיה דרוש להיצמד בדבקות ובקנאות לנורמות ישנות מבלי לשנותן כהוא זה. גישה זו אינה מעידה כלל ועיקר על רמה גבוהה יותר של שמירת המצוות, אלא ההיפך הוא הנכון; גישה קיצונית זו מעידה על המחזיקים בה כי אינם מבינים את עיקר ההלכה ואת עיקר התפקיד שניתן לרבנים בכל דור ודור לפסוק הלכה על-פי התורה ובהתחשב בשינויים החברתיים, הטכנולוגיים, המדעים והאחרים כאמור.
____________
טל רבינוביץ', כתבה את הספר "כלה ונחרצה" בהוצאת ספרית הפועלים - הקיבוץ המאוחד, וכן פירסמה מספר ספרי ילדים.
המאמר פורסם באתר BSH.
לכותבת אתר אישי: tal-tales.israel.net