יש משהו צבוע, מתחסד ומשום כך גם מקומם, באופן שבו ישראל נדרשת אל מי שמכונים "עובדים זרים". אנחנו גורמים עוול משווע ובלתי נסלח לרבים מהעובדים הזרים לא רק בניצולם אלא בעיקר בנישולם.
עובד זר אינו אמור להיות מאהבת סמויה וחשאית, אשר חששו ( המוצדק, מן הסתם) של הבעל מתגובת אשתו כאשר היא תגיע, במפתיע, הביתה בשעה מוקדמת מהצפוי ותתפוס אותו - אותם - " על חם", לכן הוא מכין, מבעוד מועד, מסתור עבורה בגומחה טחובה ומעופשת בחצר ביתו האחורית, אולי אף במעבה מרתף "תמים", המשמש כמחסן חפצים שאין-חפץ בהם.
רבים מהעובדים הזרים מבצעים עבודות חיוניות, אשר אלמלא הם, ספק אם היו נמצאים עובדים ישראליים במספר מספיק לביצוען. סביר להניח שלא. עובדים זרים בוודאי אינם פושעים, אשר דינם עם "לכידתם" להיות מגורשים בבושת פנים מהארץ "במטוס הראשון".
נכון וראוי להסדיר מעמד מוסכם, קבוע, חוקי, לכל עובד זר שנדרש במקומותינו, אם במשק הציבורי ואם במשק הפרטי. אין שום פסול ושום דופי באנשים חרוצים (הלוואי על רובנו ככולנו חריצות כחריצותם!)
העדר מעמד חוקי בכלל וראייתם ותפיסתם - לא אחת תרתי משמע - כמי שאין להם מקום במקומותינו נותנת הכשר לניצולם בטענה 'שיגידו תודה שמשלמים להם משהו בכלל'.
רבים מתושבי הארץ אף הם קורבנות לניצול. רבים מהם סובלים מבושת הניצול ומחרפתו, אבל נחיתותם המובנית, הכפוייה, מאפשרת להם, לכל היותר, לפצות פה לרטינה עמומה על אודות ניצולם, אבל היא אינה מאפשרת להם - עובדה! - לקום ולהתקומם ולשבור את הכלים שבאמצעותם הם מנוצלים: היזקקותם הנואשת לכל שקל הופכת אותם בני ערובה בידיהם של בעלי הכוח והממון הנצלנים. זה סדר העולם המעוות, הבלתי שוויוני להחריד, הבלתי הוגן להכעיס.
"השלטונות" מקצים משאבים, בכסף ובכוח אדם, כדי ללכוד "שוהים בלתי חוקיים". אילו מקצת המשאבים המופנים לטיפול בהם היו מוקצים ומיועדים לסיוע עבור הנזקקים לכסף שיאפשר להם לחיות ביושר ובכבוד, היה אפשר, אולי, להצדיק בחינה מסויימת, מוגדרת ונקודתית, בהתנגדות לשהייתם ולהעסקתם של העובדים הזרים.
צריך להיות ישרים והגונים כדי להודות: העובדים הזרים אינם מאיימים על יציבות המשק אלא תורמים לחוסנו. לאחר שמתנצלים בפניהם על תנאי-העסקתם המחפירים, יש להודות להם על נכונותם לעבוד במקומותינו שעות רבות וארוכות לאין-ספור.
עוזרת בית שקטה הספונה בביתם של "מעסיקים" אינה מאיימת על איש ואינה מפריעה לאיש. איזה נימוק מצדיק ותומך ב"הכרח" לגרש אותה מהארץ? מדוע תאילנדים שתקנים ונחבאים אל עצמם השפופים שתים-עשרה שעות בתוך גידולי השדה, בניכוש עשביהם או בקטיף תבליניהם, הם ומעסיקיהם, צריכים לחשוש מלוכדיהם, משל היו עריקים שדינם להיתפס ולהיענש?
על המדינה לערוך הבחנה ברורה בין מי שמוגדרים "שוהים בלתי חוקיים" - אשר עמם בוודאי נמנים מי שיש מקום וטעם להטיל ספק בחוקיות המצאותם בתוכנו ולכן מוצדק להתחקות על עקבותיהם ולבחון את חוקיות שהייתם - לבין "העובדים הזרים". כריכתם בכפיפה אחת מיטיבה שלא כדין עם הראשונים וגורמת עוול משווע לאחרונים.
ישראל תיטיב לעשות אם וכאשר תסדיר את מעמדם הלגיטימי - גם אם זמני - של העובדים הזרים, אשר אלמלא הם - חבל לנו על הזמן. במקום להאיץ את גירושם ולוודא את הגירתם, יש לדאוג למימוש זכויותיהם ולהסדיר את מעמדם בתוכנו.