א. שרלוק (ז'וז'ו) הולמס וחבורתו
לאחרונה קורים דברים לא טובים למערכת החשובה בחיינו.
לא, אין הכוונה למערכת הבטחון כי אם למערכת שמירת ואכיפת החוק.
די אם יוזכרו על קצה המזלג ארועים כגון החקירה השערורייתית במקרהו של אולג שייחט, או מה שנראה כמו מהדורה החדשה של ילקוט הכזבים בפרשת רצח השופט אזר.
אולם, לשיא חדש (קפיצת מדרגה, כמאמר כוחותינו) הגענו בפרשיית...
לתזכורת: חסר בית, פבל סמירנוב, הואשם ברצח לאחר שהודה בפני מדובבים משטרתיים.
לאחר זמן מה, הובהר כי הנרצח לכאורה, הקיץ משכרונו וצלצל לאחותו.
מכיוון שאין הרבה עבירות חמורות מרצח בחיי האדם בכלל, ובספר החוקים בפרט, נותנת הדעת שחכמי הבולשת שלנו ייטיבו חקור - ולא היא.
למזלם של החוקרים (וכמובן הומלסינו) בניגוד להליך הרגיל של "הביאס קורפוס", הביא הקורפוס את עצמו אל החוקרים.
הפתרון המסתמן, כמקובל במקומותינו, ברור מאליו לקורא החריף:
המדובבים המשטרתיים ישלחו לדובב את הגופה (רצוי במקום המצאה) ונגד הנרצח לכאורה יוגש כתב אישום על הפרעה לשוטר בבידוי תפקידו.
ב. כבוד בית המשפט
לפני מספר ימים זומנתי להעיד בבית המשפט בתל אביב.
המתחם באיזור ויצמן מזמן למבקר בו את חווית הזוהמה הישראלית הרגילה.
אשפה מכל סוג שהוא מונחת סביב לבנין, ובאיזורים המשופצים סביבו.
האולם עצמו גם הוא היה מזוהם כיאה וכיאות.
הקירות זקוקים לסיוד, הספסלים ספוגי זעה שהשחירה.
לכל אלו הסתגלנו זה מכבר ועיננו טחו מראות.
אך דגל הלאום מאחורי השופטת היה מהוה ובלוי, וזה רבותי, אבירי המשפט ונוטרי החוק - השלב הראשון בזילותו של החוק.
ג. שירת הבירבור
נתבשרנו לאחרונה כי מפכ"ל משטרתנו והיועץ המשפטי לממשלה, התכנסו והחליטו לנקוט ביד חזקה נגד המתנגדים להינתקות שיפגעו ברכוש וינקטו באלימות.
אכן, צעד ראוי לכל שבח.
מכיוון שכותב שורות אלו אינו מתגורר בקרני יעזים ג' יש לי אך בקשה צנועה.
מזה שנים שאזרחים הגונים שומרי חוק ומשלמי מיסים מופקרים, הם ורכושם.
כל אזרח שעבר חווית גניבת מכונית, גניבת רכוש, איומים ושאר מיני עבירות חמורות בהרבה יודע שיחס המשטרה ברוב המקרים נע בין אדישות לזלזול.
גם כמות העיברות הולכת וגדלה, האלימות תופסת מקום נכבד יותר ויותר בחיינו ובחיי ילדנו ומגזרי אוכלוסיה שלמים אינם מצייתים לחוק.
לכן, אולי יכולים המפכ"ל והיועץ להרחיב במקצת את יוזמתם ולכלול בתור התחלה ראויה גם את תושבי גוש דן ביוזמה הברוכה?
בבקשה.
ד. לזכרו
עו"ד ידוע ממכרי טוען כי רק 90% מעורכי הדין מוציאים שם רע לכל השאר.
בשבוע שעבר נפטר אחד מל"ו צדיקים של מקצוע זה.
עו"ד רמי להבי שניהל משרד שייצג את חברתנו החזיר נשמתו לבוראו מיידית ובמפתיע.
הלם וצער לכל חבריו.
לפני שנים החלנו לעבוד עם משרדו וזאת לאחר שעבדנו עם עו"ד ידוענים ועתירי יחצנות, ומאז נקשרה נפשנו בנפשו.
הגינות מופתית, דקדקנות, שמירת החוק בקוצו של יוד וכבוד מופלג לשלטון החוק, כל אלו הביאו את רמי להבי להיות, ליברל, משפטן וחרד לכבוד האזרח וכבוד מקצועו, "מענטש" של ממש. אדם שיש לא רק לכבדו אלא לשאת תפילה שירבו כמוהו.
דרכו לא הביאה לו משרדי פאר, אך מקום של זהב בלב כל מי שהכירו.
"חבל על דאבדין ולא משתכחין" - יהי זכרו ברוך.
ה. כל מילה מיותרת
את הקטע הבא שלח לי אוריאל זיכרון מחברת גלימטל מרמת השרון:
כולם וודאי זוכרים את הרצח המזעזע של אסף שטיירמן מכפר סבא, הנער בן ה-18 שנרצח על-ידי רעי חורב, סיגלית חיימוביץ וליהי גלוזמן, משום שהעיניים שלו לא נראו לרוצחים המתועבים!
שלושתם היו בביתה של סיגלית חיימוביץ ועישנו גראס. סיגלית הציעה להרוג אותו ושלושתם הלכו אחרי אסף ליער ברחוב ארלוזרוב בכפר סבא. רעי הציע לאסף להצטרף אליהם ואז הוא וסיגלית דקרו אותו בכל חלקי גופו. לאחר מכן סיגלית הביאה לרעי לבקשתו אבן כדי להלום בו.
יש לציין, כי באיזשהו שלב ליהי ברחה משם ורצה לביתה של סיגלית, פגשה את אמא של סיגלית במעלית ולקחה את התיק שלה מחדרה של סיגלית. לאחר מכן הלכה ליהי לביתו של אחיה בתל אביב. למחרת הרצח היא ורעי חורב, הרוצח, הפכו לחברים למשך שנתיים.
בעדות שלה היא נתנה את משחק חייה ובכתה שכאילו היא התנגדה, אבל העובדה הפשוטה והנחרצת היא, שהיא לא הזעיקה עזרה שאולי היתה מצילה את אסף. ולשוב שלמחרת הרצח היא הפכה לחברתו של הרוצח השפל...
פסק דין:
רעי חורב קיבל 30 שנים בכלא, ובגיל 41 הוא ישתחרר.
סיגל חיימוביץ קיבלה 24 שנים בכלא, ובגיל 37 היא תשתחרר.
ליהי גלוזמן, אחייניתה של נורית גלרון, הפכה לעדת מדינה ולא קיבלה כל עונש.
אסף שטיירמן פשוט מת מוות אכזרי וסתמי בגיל 18.
לפני מותו הוא בכה "אמא'לה" וזה הסיוט של אמא שלו בכל לילה, שהוא קרא לה והיא לא יכלה לעזור לו.
ולמה כל זה נכתב?
כי הגברת הלא נכבדה ליהי גלוזמן עובדת היום בעמותת "לתת".
חלק מהתרומות שאנו מעבירים לעמותה משמשים למשכורת שלה.
אנא הפיצו בין כל חבריכם שלא לתרום לעמותת "לתת" כל עוד ליהי גלוזמן עובדת שם.