אין מחלוקת על תפקידה החיוני והמרכזי של התקשורת בחברה דמוקרטית מודרנית. אין חולקים גם על הצורך להביא לידיעת הציבור אירועים וחשדות בעלי אינטרס ציבורי, כדי שלא יצניעו, ימרחו, ידחו או ינסו לגמד את האירוע - מטעמים שבהזדהות פוליטית, עסקית או לחצים חברתיים, כיתתיים אלה ואחרים.
יחד עם זאת, עיתונות רצינית, אחראית אינה ממהרת לפרסם לא בכתובים ולא בתוכניות "חיקור" או "עובדה" בטלוויזיה, פרשיות שטרם בשלו להגשה לציבור, להבדיל מכאלה שבושלו כדי לקבל כותרות ורייטינג או הטיית דעת הקהל.
ניקח לדוגמא את שתי התוכניות שהוגשו על-ידי אילנה דיין, את התוכנית שעוררה הדים בפרשת הקצין הדרוזי וירי בילדה הקטנה ברצועת עזה, עם האשמה החמורה מאוד של ירי + וידוא הריגה וכן את הפרשה האחרונה - של האשמות כנגד קצין ימ"ר דרום, נצ"מ לוי על קשריו מעורבותו עם משפחת פשע בדרום תוך קבלת שוחד.
ובכן יאמר מיד - אילנה דיין היא ד"ר למשפטים, מרצה בכירה באוניברסיטת ת"א ואחת המגישות הטובות והאינטליגנטיות ביותר בטלוויזיה. מכאן - שאין כל סיכוי, שאילנה דיין, תעוות, תבשל או תשנה עובדות, כדי לקבל תוכנית "תעודה" בעלת רייטינג, גם אם מדובר באירוע סוער חדשותי ומעניין.
יחד עם זאת - המציאות לפעמים מוכיחה שאין חסינות מפני טעויות, אפילו לשופטים ובתי המשפט, ושניתן להכשיל בכוונה או בתום לב, גם מגיש מנוסה או רשת אחראית - כאשר יש תחרות צמודה, לחץ מפחד ש"האייטם" יברח למתחרים וחישובים מערכתיים דומים בין התחנות. העובדה שהתוכנית זוכתה בבירור פנימי משמעתי אינה רצינית - שהרי בירור מעין זה חייב להיעשות על-ידי גורם חיצוני ולא אינטרסנטי, דוגמת: מועצת העיתונות. התוצאה של הריצה או "המשחק המקדים" בתנאים אלה - הגשת חומר לא בשל, לא בדוק מספיק, לא מוצלב ממספר מקורות מהימנים ואובייקטיביים בעיקר - כדי למנוע כשל מערכות.
בפרשת הקצין הדרוזי - בא לידי הביטוי, הכשל המערכתי הנ"ל. הקלטת שהוצגה על-ידי אילנה דיין - היתה אותנטית, אבל נמסרה על-ידי גורמים אינטרסנטיים, חד צדדיים לא אובייקטיביים ובעיקר שונאי הקצין במגמה ברורה להכשילו ולהדיחו מהתפקיד ומצה"ל - המזימה הזו כמעט הצליחה.
"הקלטת" - מתברר, עוסקת במספר אירועים שונים, ולא קשורים לאירוע הירי בילדה אלא בחלק בלבד - והיתר בהווי ובחיי היום יום של היחידה במוצב. מי שצילם את הקלטת או ערך אותה או בישל אותה תוך חיבור מספר נושאים ביחד, לא טרח כנראה לדווח על כך לתוכנית עובדה, והם לא הצליחו לפענח זאת לבד.
התוצאה מתבקשת - רשת מתחרה נתנה במה לקצין וסניגורו ואלה הגישו קלטת מטעמם, לפי הגרסה שלהם - כדי לסתור ולהתחרות בתוכנית "עובדה" - ומי יודע מה היה קורה אילולא הצליחה הסניגוריה לשבור את עד התביעה המרכזי ואחריו מספר חיילים נוספים - שהודו כי שיקרו במצח נחושה - כדי לסבך ו"לדפוק" את הקצין השנוא עליהם.
עכשיו - כולם מצפים להחלטת בית המשפט - דבר שאולי היה כדאי לחכות לו מלכתחילה לפני מלחמת הקלטות והגרסאות. כנ"ל גם בפרשת תוכנית על מע"צ צפון והתאונה הקטלנית הנוראית - כאשר התוכנית לא במודע רומזת ומפנה אצבע מאשימה ל"מהנדס המחוז" על כשלים והתרשלות עוד בטרם אמר בית המשפט את פסק דינו - דבר שהביא לתוצאות טרגיות מיותרות - ושביתה על-ידי העיתונות.
בפרשת המסמכים המשטרתיים שזויפו - שהתפרסמו בעמודים רבים בעיתונות עם רמזים וקונוטציות לשחיתות שופט עליון - הוכחו גם הם כבלון ריק, מה עוד, שבדיקה לא מעמיקה במיוחד, על-ידי אנשי מקצוע מתאימים, יכולה היתה לגלות את הזיוף בקלות ולהימנע מ"פשלה" עיתונאית ועגמת נפש לאנשים חפים ואנשי ציבור הן במערכת המשטרתית והמשפטית. אותם עקרונות, יש להחיל גם על הגילוי והתכנית האחרונה של אילנה דיין - פרשת קצין המשטרה בדרום.
התוצאה אשת הקצין עושה בלית ברירה ומכורח הנסיבות סבב בערוצי הטלוויזיה והתקשורת, להכחיש את האשמות, להסביר ולתת מעין גרסה שונה ממה שהציבור קלט מהמשדר. בינתיים, מתגלה גם שיש והיתה מלחמת גנרלים וקצינים בכירים במשטרה בדרום - עם רמזים עבים כנגד מפקד מחוז הדרום דאז, והמפכ"ל דהיום קראדי - שאם אכן יתממשו יסכנו את כיסאו כמפכ"ל ואם יוכחשו ויוכחו כעורבא-פרח ישאירו שובל של עגמת נפש מיותרת.
בכל מקרה - גילוי פרשיה בסדר גודל כזה שגם נרמזה בבירור על-ידי ניצב במשטרה בכנס קצינים - כחקירה שתזעזע את המשטרה - לא ניתן להסתירה, או לא להביא לידיעת הציבור.
אבל כשמביאים "פרשייה" מעין זו במשדר מיוחד - היא חייבת להיות יותר רצינית, מעמיקה, אובייקטיבית, מציגה את שתי הגרסאות, כולל זאת של האשה או קצינים אחרים שניתן לראיון כדי להציג לציבור הצופים - פרשיה לוהטת אבל בצורה מאוזנת, אובייקטיבית לשיפוט הציבור.
השיטה של הריצה המוקדמת כדי להקדים את חקירת המשטרה, ואת בית המשפט - אינה תקינה, אינה ראויה ואינה מצביעה על עיתונות בריאה ונבונה.
עיתונות חוקרת ומסקרת - כן והרבה. עיתונות חושפת ואובייקטיבית - כן והרבה. עיתונות שופטת יהירה, לא מתחשבת באדם, במוניטין, במשפחתו, ילדיו ועתידו - אפשר לוותר.
_____________
הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות.