"העדפה מתקנת - זכות יסוד חוקתית"

עו"ד יורם סגי זקס, שהנחה את המושב, ציין מספר גורמים בעטיים מעמדה של זכות הייצוג אינו משקף את הרטוריקה של בתי המשפט בנושא: תקציב דל לסיוע המשפטי, העדר ייצוג בחצי מיליון הליכים אזרחיים, היעדר ייצוג על-ידי עו"ד בשיעורים גבוהים בהליכים פליליים ועוד. לדבריו, לא תיתכן עשיית צדק בלי ייצוג לשני בעלי הדין בהליך המשפטי. לדבריו הצטרף עו"ד שחר ולנר, יו"ר ועדת הסיוע המשפטי של הלשכה, שציין כי לא יעלה על הדעת שח"כ מקבל עבור ייצוג בתיקי תעבורה תקציב של 16,000 ש"ח ואילו עבור סיכומים בתיק המטופל ע"י עורך דין במסגרת הסיוע המשפטי הממלכתי משולם סך של 350 ש"ח בלבד.

השופטת סביונה רוטלוי, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שעמדה בראש ועדה שגיבשה, בין היתר, המלצות בעניין ייצוג קטינים בהליכים אזרחיים, סקרה את ההתפתחות שחלה בפסיקה ובחקיקה בנושא ייצוגם של קטינים. לדבריה, במצב הנוהג כיום, זכות הייצוג אינה חוקתית שכן לרבים אין זכות גישה שווה לערכאות ובכלל זה גם לקטינים. רוטלוי הביעה תקווה כי לשכת עורכי הדין תסייע בקידום הצעת חוק שתיישם את המלצות הוועדה בראשה עמדה, ליצירת מערכת נורמטיבית חדשה שתשפר ייצוג של ילדים בערכאות שיפוטיות.

לדידו של להב, שאף פרסם מאמר אקדמי בנושא, הזכות להעדפה מתקנת הינה חלק מהזכות החוקתית לכבוד האדם ולכן כל חוק הפוגע בזכות להעדפה מתקנת צריך לעמוד בתנאי פסיקת ההגבלה. הוא ציין, שראוי להעניק לאנשים עם מוגבלות, העדפה מתקנת בגופים ציבוריים כפי שניתנת כיום לנשים וערבים. לעומתו, פרופ' פלאוט, הביע התנגדות לביצוע אפליה מתקנת מכל סוג שהוא. לדבריו, בפועל אפליה מתקנת יוצרת דעות קדומות וגורמת להורדת סטנדרטים ופגיעה בחברה. "אם נתחיל לחלק תפקידים מכוח ממונה על שוויון – נהפוך לרפובליקת בננות המתבססת על בינוניות", אמר פרופ' פלאוט. על דברים אלו, חלקה עו"ד ציונה קניג-יאיר, מנהלת המחלקה המשפטית של שדולת הנשים בישראל, שיזמה את הצעת החוק להקמת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. לפי נתונים שמסרה, מאז 1993 ועד 2004 עלה שיעור הנשים בדירקטוריונים של חברות מ- 4.7% ל- 37.2%. לעומת זאת, שיעור ייצוגם של נשים בכנסת הינו נמוך למדי ולא חל בו שינוי לטובה להבדיל ממקומות אחרים בעולם המערבי.

זכות חוקתית אחרת שנדונה במושב נוסף, היתה הזכות לייצוג על-ידי עורך דין. עו"ד אביגדור פלדמן, מבכירי עורכי הדין בישראל, התייחס לפסק הדין יששכרוב שהתקבל באחרונה על-ידי בית המשפט העליון. פסק הדין קבע כי הפרת זכות הייצוג של נחקר יכולה לגרום לפסלותן של הודאות שנגבו ממנו. פלדמן טען, כי ספק אם תוצאת פס"ד יששכרוב, תיטיב באופן ממשי עם נחקרים וחשודים בביצוע עבירות פליליות, שכן בפרקטיקה נוהגת המשטרה לדחות ככל האפשר פגישה של עצור או נחקר עם עורך דין עד לאחר השלמת חקירתו. "יעוץ משפטי אפקטיבי הוא כזה שניתן לתיתו בזמן אמת במהלך חקירה או שחזור ביצוע עבירה", אמר עו"ד פלדמן.