עם ישראל ממשיך לשפוך כספו על הימורי הספורט ועל כך מעידים נתוני מפעל הפיס לרבעון הראשון: ההכנסות עלו 11.5% לעומת הרבעון המקביל והסתכמו ב-886 מיליון שקל. הרווח התפעולי עלה ב-27% והסתכם ב-212 מיליון שקל. שמעון כצנלסון,יו"ר דירקטוריון מפעל הפיס, אמר כי "זהו ההישג העסקי הטוב ביותר שנרשם במפעל הפיס בכל 55 שנות קיומו".
ההימור המרכזי שמפעיל מפעל הפיס נותר הגרלת הלוטו, שהכניס 246 מיליון שקל - 11% יותר מאשר ברבעון המקביל. משחק החישגד סיפק הכנסות של 236 מיליון שקל, שהם עלייה של כ-3%. ההימור בהגרלות הצ'אנס סיפק 210 מיליון שקל.
בפיס לוטשים עיניים גם לתעשיית הסלולר והאינטרנט, בהם פורחים ההימורים ומציינים, כי "מגמת הצמיחה הזו לא תוכל להימשך, אם האוצר לא יאשר לפיס להפעיל הגרלות באינטרנט ובסלולר". בעוד כחודש יחל מפעל הפיס במו"מ עם האוצר לגיבוש תנאי ההיתר לשנים הקרובות ובפיס מקווים כי המשחקים החדשים יאושרו.
אחת הטענות המרכזיות, אותה משמיעים במפעל הפיס זה שנים רבות נגד הטוענים לעידוד ההימורים בישראל, היא כי המפעל אינו מעודד הימורים, אלא בא על-מנת למלא את הצורך הקיים. כצנלסון אף מציין, כי "המציאות מלמדת שבישראל כבר הוקם קזינו, הוא רק לא חוקי. ידה של המשטרה קצרה מלהושיע והיא לא מצליחה למגר את תעשיית ההימורים הלא חוקיים. במצב שנוצר אנחנו מציעים להקים קזינו חוקי בניהול הפיס, כמו בהולנד ושוודיה, ואת כל הרווחים להשקיע חזרה בציבור בתחום החינוך. אסור שקזינו שיוקם ינוהל על-ידי גורם פרטי שדאגתו היחידה תהיה לכיסו הפרטי". בפיס אף נוקבים בסכום של 14 מיליארד שקלים שהוא, להערכתם, הסכום שמגלגלת תעשיית ההימורים הבלתי חוקית.
אחד הקלפים בהם מנופפים במפעל הוא סעיף "ההחזר לקהילה" לפיו מושקע אחוז ניכר מהרווחים בפרויקטים קהילתיים. כך למשל מציינים, כי ב-2005 הסתכמו ההכנסות ב-3.3 מיליארד שקלים כאשר 2.5 מיליארד שקלים מתוכם חזרו לקהילה: חצי מיליארד לפרויקטים כמו בניית כיתות והשאר לזוכים בהגרלות.