"לא תהיה התעלמות ואסור לפחד מעיסוק באירועים אקטואליים. מערכת החינוך לא תברח מהתמודדות". כך אמרה (שישי, 23.6.06) שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, בנוגע לשאלת תפקיד החינוך בהתכנסות. הדברים נאמרו בהופעה ב"אקדמיה בשישי" באוניברסיטת בר-אילן בהנחיית העיתונאי יעקב אחימאיר.
לדברי השרה תמיר, לתלמידים בחינוך הממלכתי-דתי נגרמו נזקים קשים בתקופת ההינתקות: "לקראת ההתכנסות צריך ללמוד ממה שעברנו. ראינו צניחה באחוז הזכאים לבגרות, דווקא בקרב תלמידים מהחינוך הממלכתי-דתי, שתמיד עמדו בראש הטבלה. הייתה שם חוויה קבוצתית קשה מאוד ונראה כי התלמידים התקשו להתרכז בבחינות בשעה שרוחם סערה". השרה ציינה, כי אם תהיה התכנסות יעסוקה בה גם במערכת החינוך.
לא כל דבר ניתן לפתור בצורה צבאית
בהתייחסה לשאלתו של אחימאיר בנוגע לאירועים האחרונים בעזה, אמרה תמיר כי על שר הביטחון עוברים ימים קשים מאוד אך לדידה הוא המתאים ביותר בימינו לתפקיד. "הוא הראשון מבין שרי הביטחון המביט על הנושאים שבאחריותו בגובה העיניים. הוא גר בשדרות המופגזת ושולח בה את ילדיו לבתי הספר. הוא אמפתי לתושבים, אך מפגין באותה עת איפוק ונחישות", היא ציינה.
לדבריה, "אנו כואבים את מותם של ילדים ואיננו מתעלמים מכך חלילה, אך לא נוכל גם להחריש מול מטר הקסאמים שנוחתים על הנגב המערבי ועל שדרות". הפרופ' תמיר הביעה תמיכה בשר הביטחון, ברמטכ"ל ובמפקד חיל האוויר העושים כל שביכולתם כדי להימנע מפגיעה באזרחים.
"יש אומנם גורמים הדוחפים לפעולות חריפות יותר, אך אני שמחה על עמדתו של שר הביטחון לפיה לא כל דבר ניתן לפתור בצורה צבאית ולא הכל ניתן להטיל על צה"ל", הדגישה.
מכריזה: לא לעשות מהפכות במערכת החינוך
בהתייחסה לנושא המרכזי בראיון, נושא החינוך, אמרה תמיר, כי היא מתנגדת למהפכות במערכת החינוך. "בחינוך הדברים צריכים להתבצע אופן הדרגתי ומתמשך. בכל פעם שעשו מהפכה אולי הרעידו את אמות הסיפין אך לא הגיעו לתוצאות טובות", היא אמרה.
השרה הודיעה כי בכוונתה להוביל שינוי הדרגתי בארבעה תחומים עיקריים: "קודם כל להתאים את תכני מערכת החינוך לעידן המידע. אם פעם הבעיה הייתה חוסר ידע, הרי שהיום היא הצפה בידע. התלמידים צריכים ללמוד למיין את כל המידע שיש להם". נושא נוסף הוא החינוך בגיל הרך: "כדי למנוע פערים חברתיים צריך להתחיל מגילאים מוקדמים מאוד".
במהלך דבריה ציינה השרה תמיר, כי בית הספר הם המקום המתאים ביותר לקליטת נוער במצוקה - לפני ההידרדרות, וציינה גם את המורים שעל-מנת לקבל מהם את המקסימום יש לשפר את מעמדם ואת שכרם.
נדון ברפורמה בהשכלה הגבוהה
נשיא האוניברסיטה, פרופ' משה קוה, הביע מחאה קשה על קיצוץ של 22 אחוזים בתקציב ההשכלה הגבוהה. "בושה לחשוב שחמשת מיליארדי הש"ח האמורים לתקצב את שבע האוניברסיטאות ואת 45 המכללות בארץ, הם נמוכים מתקציבה של אוניברסיטה קטנה אחת בארה"ב. אנו מאבדים בכל יום מאות מדענים שאינם מוצאים משרות בישראל. על כל שני דוקטורנטים היוצאים לחו"ל, רק אחד חוזר. ישראל מאבדת במו ידיה את יתרונה היחסי - המוח".
בתגובה לדבריו אמרה תמיר כי השנה יוחזר חלק מהקיצוץ בתקציב. לדבריה, "350 מיליון כבר חוזרים למערכת. אנו ניכנס למערכת דיונים עם ור"ה, הות"ת והמועצה להשכלה גבוהה ונדבר על רפורמה בהשכלה הגבוהה".
השרה הציעה להנחיל שיטה אוסטרלית על פיה כל סטודנט יקבל הלוואה ויחזיר אותה לכשיתבסס בעבודה. שיטה בה תומך גם נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר. עוד אמרה השרה כי אסור לנו לאפשר לבריחת המוחות להימשך. "זהו יעד לאומי שבעטיו פניתי גם לסוכנות", הדגישה.