הוועדה לבחינת הנושא של גישור חובה והגברת השימוש בגישור בבתי המשפט סבורה כי יש לפעול לקידום שילובו של הגישור בבתי המשפט. חברי הוועדה מציינים, כי לגישור יש פוטנציאל להגביר את שביעות הרצון של בעלי הדין, הן מתהליך יישוב הסכסוך והן מן הפתרון המהותי של הסכסוך, ושילובו בבית המשפט עשוי לחזק את האמון הציבורי במערכת המשפט.
"הגברת השימוש בגישור עשויה לעודד ולקדם חברה סובלנית יותר, המכירה באפשרות ליישב את סכסוכיה מתוך הידברות ומתוך הבנת צרכיו של הזולת", נאמר בהחלטה.
דוח הוועדה הוצג במסגרת יום עיון בנושא גישור חובה שהתקיים היום (ה', 6.7.06) על-ידי השופטת מיכל רובינשטיין מבית המשפט המחוזי בת"א שעמדה בראש הוועדה ומנהל בתי המשפט, השופט בעז אוקון.
הוועדה לבחינת הנושא בראשותה של השופטת רובינשטיין מונתה בחודש מאי 2003 על-ידי שר המשפטים דאז, יוסף (טומי) לפיד, ביוזמתו ובעידודו של נשיא בית המשפט העליון ובתמיכתו של מנהל בתי המשפט. הוועדה בחנה את האפשרות של חובת פניה לגישור בסכסוכים אזרחיים ודרכים נוספות להגברת השימוש בגישור בבתי המשפט.
חברי הוועדה מציינים, כי מן העדויות שנשמעו עלו שתי בעיות מרכזיות הקשורות להטמעת הגישור בבתי המשפט בארץ כמנגנון נפוץ ומקובל ליישוב סכסוכים לצד ההתדיינות המשפטית. האחת, העדר היענות מספקת של בעלי הדין לפנות לגישור; השנייה, אי שביעות רצון של בעלי הדין ועורכי הדין מרמתם המקצועית של המגשרים.
כדי להתמודד עם בעיות אלה, ולאחר בחינת המודלים השונים שהופעלו בעולם בתחום, החליטה הוועדה להמליץ על תוכנית ניסיונית המחייבת התייצבותם של בעלי הדין בישיבת מידע, היכרות ותיאום (להלן – ישיבת מהו"ת). בישיבת המהו"ת יבחנו בעלי הדין, ביחד עם מגשר, את מידת התאמתו של הגישור ליישוב הסכסוך.
"הוועדה סבורה כי חיוב בעלי הדין להתייצב בישיבת המהו"ת עשוי להגדיל את שיעור הפניה לגישור. ישיבת המהו"ת תאפשר לבעלי הדין להבין ולהכיר את הליך הגישור ולבחון בצורה רצינית אם אכן יש בו כדי לתת מענה הולם לצרכיהם, כל זאת מבלי לעורר את החששות הכרוכים בהפניה שבחובה להליך הגישור עצמו". כמו כן, חובת התייצבות בישיבת המהו"ת גם טומנת בחובה מסר חברתי חשוב כלפי ציבור המתדיינים, לפיו במקרים רבים ניתן ורצוי להגיע ליישוב הסכסוך בתהליך של הידברות ובהסכמה, ללא צורך בהכרעה שיפוטית. מעורבותו הפעילה של בית המשפט, המפנה את בעלי הדין לישיבת מהו"ת כבר בתחילת ההליכים המשפטיים, פותחת בפניהם את הפתח לאפשרויות חדשות ליישוב הסכסוך.
עיקרי התוכנית המוצעת:
1) ישיבת המהו"ת תיערך סמוך לאחר הגשת כתבי הטענות בתובענה;
2) הישיבה תנוהל על-ידי מגשר שייבחר מתוך מאגר המגשרים של התוכנית, בעל כישורים שיפורטו בהמשך, וללא תשלום;
3) בישיבת המהו"ת יסביר המגשר לצדדים את עקרונותיו של הליך הגישור ומטרתו. הצדדים יציגו בתמצית את מהות הסכסוך ויבחנו, ביחד עם המגשר, את התאמת הגישור לסכסוך ואת האופן בו יוכל הגישור לסייע ליישוב הסכסוך. בישיבת המהו"ת תהיה לצדדים הזדמנות להכיר את המגשר. התרשמות בלתי אמצעית מאישיותו של המגשר ומן האופן בו הוא מנהל את הישיבה עשויה להיות חשובה בכל הקשור להחלטת בעלי הדין לפנות לגישור;
4) תוכנה של ישיבת המהו"ת יישאר חסוי בפני בית המשפט;
5) בתום הישיבה יחליטו בעלי הדין אם ברצונם לפנות לגישור אם לאו. החליטו כי אינם רוצים להמשיך לגישור, יוחזר התיק לבית המשפט להמשך הדיון;
6) הסכימו בעלי הדין להעביר את הסכסוך ביניהם לגישור, יעמוד שכר טירחתו של המגשר על סך של 300 ש"ח לשעה מכל צד בתוספת מע"מ, ובלבד שהגישור ינוהל על-ידי מגשר מתוך מאגר המגשרים של התוכנית;
7) התוכנית תחול על תובענות אזרחיות שסכומן או שווי נושאן עולה על 50,000 ש"ח, למעט תובענות בסדר דין מקוצר שלא ניתנה בהן רשות להתגונן ותובענות שעילתן בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975;
8) התוכנית תופעל בשלב הראשון בבית משפט השלום בתל אביב, בבית משפט שלום במחוז המרכז (ראשון לציון) ובבית משפט השלום בירושלים. לאחר מכן תבחן האפשרות להפעיל את התוכנית גם בבית הדין לעבודה ובבית המשפט המחוזי;
9) התוכנית תלווה בהערכה בכל שלביה;
10) לצורך הפעלת התוכנית יפורסם תיקון לתקנות סדר הדין האזרחי. כמו כן יפורסם מכרז לבחירת מאגר מגשרים שיפעלו במסגרת התוכנית.